לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Fantasy Storys


Fantasy Storys-בלוג סיפורים

Avatarכינוי:  Fantasy Storys

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2009

פרק 2-מה קורה לי?


אז...בטח תהיתם מה הלך עם הבלג... זה עדיין בגדר סוד אז תאלצו לחכות! ועכשיו לפרק...





קמתי באמצע הלילה,השעה הייתה לא ידועה כי לא היו שעונים.המצח שלי בער מחום."מה קורה לי?"צעקתי בבהלה.ליפני שנרדמתי הרגשתי מעולה...ועכשיו יש לי סחרחורת איומה.נפלתי על המיטה,היה לי חם נורא,לא היה מזגן או מאוורר כי כמובן אני באמצע חורבה!פשוט נרדמתי בתקווה שמצבי ישתפר בבוקר.
"אני מתקרב אלייך!"שמעתי קול מאחורי,ראיתי אותו את מי שהיה קודם מאחורי העץ שהלכתי לטייל.הוא התקרב אלי והסתכל בעייני.היו לו עיינים כחולות ריקניות וקרות. שערו היה חום קצר.החל לרדת גשם חזק,הרגשתי שאני נופלת...פתאום נפער חור באדמה ואני נפלתי לתוכו,ראיתי את הנער עומד שם ולא עושה כלום,נפלתי לתוך החושך.

התעוררתי,רציתי באותו רגע לברוח מהכל אבל לא יכולתי כי אני בקושי זזתי.קמתי בקושי,ראשי היה כבר כאילו שמו עליו שק עם מלא אבנים בתוכו.
הלכתי לכיוון דלת החדר ויצאתי משם.הלכתי במסדרון,לא היו בו חלונות אז הכל היה חשוך,אפילו הכוחות שלי לא עבדו כי בקושי שלטתי בהם ועכשיו שאני מרגישה כך אז הבנתי שזה חסר סיכוי להפעיל אפילו אור קלוש שיאיר לי את הדרך.נפלתי על רצפת המסדרון,הרגשתי רע שלא יכולתי לזוז בגלל שאני קצת חולה.נפלתי ליד פסל אבן כבד שלאחר מכן נפל לידי ועשה המון רעש.נענקתי מכאבים,שמעתי דלת נפתחת ממולי,"מה קורה?"שמעתי קול דק ומוכר"מה השעה?"הקול שאל אותי.
אני לא עניתי"הלכתי להביא נר או משהו שיעשה אור."הדמות עברה לידי ופתחה את הדלת ממול,אחרי זה ראיתי במטושטש שתי דמויות שנראו כאילו לא ישנו במשך כמה שנים טובות,ראיתי באור הקלוש שנוצר את קלרה,עייפה ומותשת מאתמול ואת היד של מאט מורמת קדימה שהוא לא מבין מה קורה.
"עם אתה פה לפחות תיהיה שימושי"קלרה אמרה בקול ציני וטיפשי.
"בישביל זה הערת אותי!"מאט צעק עליה."אני גוססת פה..."אמרתי בנימה מעוצבנת,כאילו יש בדיחה על חשבוני."מה קרה ריקה?"קלרה שאלה אותי והשעינה אותי עליה.
"אני מרגישה שאני הולכת למות"שיניתי את הקול העצבני שלי לקול של ילדה קטנה שמישהו לקח לה משהו חשוב שהיא נורא אהבה."בואי ניקח אותך לקסנדרה"היא הציעה. "מאט תתקדם לפנינו ותאיר באור חזק יותר כי לא רואים כלום!"קלרה החלה לתת למאט פקודות."מאט נירא כאילו בא לו לזרוק את כדור האש על קלרה שנתנה לו פקודות. "הגענו ריקה"קלרה ניסתה לעודד אותי.נכנסנו לתוך חדר חשוך עוד יותר מהמסדרון.אבל קסנדרה לא נמצאה באף מקום.
"מה אתם עושים פה?"הבהיל אותנו קול מאחורינו,הסתובבנו וראינו את אנג'לה עומדת מאחורינו מנסה להבין מה קורה."זאת ריקה,היא לא מרגישה כל כך טוב"קלרה אמרה והסתכלה עלי במבט דואג.
"מה יש ריקה?"אנג'לה שאלה אותי והרגישה שאני קודחת מחום.אנג'לה הרימה אותי על ידיה ונעלמה במהירות מהמקום.בין רגע עברנו לחדר אחר,ראיתי את קסנדרה יושבת וקוראת ספר שנראה קצת מוזר.הוא היה ירוק עם עיטורים זהובים ולא היו בו מילים כלל.
"קסנדרה...זאת ריקה,היא...המצח שלה חם מאוד"קסנדרה קמה והתקרבה אלי ואל אנג'לה.היא הרימה את ידה ונגעה במצחי הלוהט."היא ממש חמה,אבל היא לא חולה."
"זה נורמלי לגמרי!"היא אמרה וחייכה אליי."להפך עכשיו זה זמן טוב לאימונים!"היא אמרה והסתכלה במבט חטוף בשעונה הכסוף.
גם השעון היה מוזר,לא היו לו מחוגים או מספרים,הוא היה חלק לגמרי.פתאום בקול שכמעט ולא שמעו ויליאם הופיע משום מקום.
"ויליאם הגיע הזמן לחזור לאימונים"קסנדרה אמרה והסתכלה על ריקה."מה?!"אנג'לה לא האמינה."הילדה בקושי עומדת"היא לא הבינה מה קורה.
"היא תעמוד"ויליאם אמר ולקח את ריקה איתו ושוב נעלם כאילו לא היה שם כלל.
במהרה ריקה ווילאים הופיעו בחדר האימונים האין סופי."מה אנחנו עושים כאן?"ריקה שאלה,תוהה מה הולך לקרות עכשיו."את לא מרגישה טוב נכון?והמצח שלך ממש חם נכון?"וילאים שאל את ריקה."כן"עניתי."אז זה אומר שכוחות האש שלך התעוררו"הוא אמר בביטחון."למה דוקא עכשיו?ולמה אני צריכה להתאמן כשאני במצב כזה?"שאלתי אותו ועדיין היו לי הרבה שאלות."כשתיתאמני ותישלטי בכוח שלך,לא תרגישי כך יותר והמצח שלך יהיה נורמאלי,וכך גם טמפרטורת הגוף שלך!"
הוא נראה כאילו נמאס לו כבר מכל השאלות שלי"טוב,מספיק עם השאלות,מתחילים להתאמן...קומי!"הוא פקד עלי. ניסיתי לקום בכל כוחי,אבל כלום לא עזר...הגוף שלי פשוט סרב לזוז."עם את לא זזה,אני יעזור לך לזוז!"ויליאם אמר לי וכיוון עלי כדור אש.קפאתי במקום וזזתי ממש בדקה ה90.
"את איטית מידי!"הוא צעק עלי שוב,לא הספיקה לעבור שנייה וכבר הוא זרק עליי כדור אש נוסף הפעם גדול יותר,כזה שלא יפספס את המטרה שלו גם עם היא תתחמק.

הכדור נעצר מולי,ממש מטר מגופי,הרגשתי בחום של האש,החום עטף אותי וקמתי כאילו הכל בסדר.עייני נפקחו לרווחה ולא זזתי.ויליאם לא הבין מה קורה.
"אני מתקרב אלייך!"שמעתי את הקול מהחלום,כבר לא ראיתי את ויליאם,ראיתי את הנער מהחלום שלי...



עד כאן,דנה(שרוצה שיגיבו לסיפור שלה?)

נכתב על ידי Fantasy Storys , 8/10/2009 14:52  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,396

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFantasy Storys אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Fantasy Storys ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)