קמתי שונאת היום . 

זה הימים הכי קשים שלי בדרך כלל. 

הם מתחילים בזה שאני שונאת הכל , מהכל, עם הכל. 

אנשים, מקומות, סיטואציות, פשוט ה-כל. 

אחרי כמה שעות טובות של שנאת עולם אני מתחילה להתפרק. 

להתעצבן, להבין מה עובר עליי באמת. 

ובסוף , להוציא את בבכי.  

פשוט ככה.. לא לדבר, לא לשתף, לא להסביר .. לבכות. 

עד ששורפות לי העיניים. 

אני כעוסה, טעונה,עצבנית ולא נעימה. 

אני באגו טריפ שנקטע לפתע .

אני שיכורה, מסטולה , רעבה. 

אבל נראה לי שבעיקר אני פגועה.