בקטע הקודם התחלתי להריח את העזיבה שלי 

לא ידעתי או האמנתי שכך יקרה. 

באוגוסט האחרון קיפלתי את הדירה, האוטו, ארזתי בדיוק שתי מזוודות ועזבתי לניו יורק. 

עברתי פה שלושה חודשים של אי מציאת בית, כבר צחקו עליי שאני ישנה בקרטונים. 

מברוקלין להאריסון לצ'לסי.. שלושה וחצי חודשים של מזוודות ובית על הגב. 

הספקתי להכנס לעבודה , להתחיל תפקיד והופ הועברתי ועכשיו הכל מהתחלה.. 

הכרתי אנשים מדהימים שחלקם אני חובקת אליי וחלקם אאלץ לשחרר.. 

הלבד והביחד פה מתנגשים באופן הזוי.. 

הימים עוברים כל כך מהר ומאידך נראים ארוכים ואינסופיים

עוד לא הספקתי להסביר שאני גרה כאן - ועברה חצי שנה. 

כמעט כל מה שהיה כל כך מוגדר בך , משתנה, מתכוונן. 

שיחררתי מהנוקשות שלי, והצורך התמידי לדעת הכל מהכל התנער פה 

הכל פה לא בטוח

הכל מועצם 

הכל דרמטי 

הכל דינמי 

מהבחורה עם הכי הרבה אוריינטציה הפכתי לאבודה תמידית, יתרה מזו זה התחביב החדש שלי- ללכת לאיבוד. 

אין בי געגוע מטורף למה שהשארתי.. לחברים, לסביבה החמה והמוכרת.. משהו בי התרגל מאוד מהר להיות בשל עצמו. 

אבל יש גם משהן במקום הזה שגורם לך לחפש כל הזמן. 

משהו בי לא רגוע.. 

הדבר היחיד שאני מצליחה להתגעגע אליו הוא כל מה שהיווה עבורי אי פעם זוגיות " נורמלית" 

אני מתגעגעת לאביעד, לאסף, למי שהיה שם יותר מדקה. 

זה למה נתקעתי על ילד בן 23 שעושה לי ביהס.. כי הוא הדבר הכי קרוב לזוגי שיש לי פה. 

אלמוג מתחת לעור שלי כבר כמה חודשים. 

חשבתי שזה סתם, שזה להעביר את הזמן.. שנעים לי לדאוג למישהו .. 

מהר מאוד הבנתי שזה לא המקרה. 

אני אוהבת כל חלק בו למרות שהוא תמיד מרגיש מכוער. 

אני יכולה לבהות בו שעות ולחכות לפעם הבאה שהוא יוצא משהו מטופש מהפה וזה יפתיע אותי בכלל שאני עדיין מופתעת ממנו. 

אבל אלמוג עוד ילד.. הוא לא אהב מעולם, הוא לא יודע איך זה מרגיש .. אז הוא מנסה הכל מהכל. 

ואני .. אני מגיעה לגיחות.. משתעשעת מהמרדף הזה ליום יומיים ואז כועסת על עצמי בלילה שאני חסרת עמוד שדרה. 

אני לא מסוגלת להאמין למילה שיוצאת לו מהפה וביחד עם זאת קונה כל מה שהוא רק ימכור לי. 

ועד שלא יבוא זעזוע אחר ללב שלי .. אני בבעיה. 

מאידך.. אני בבעיה בניו יורק , ככה שאין יותר מדי תלונות. 

כמה פעמים בחיים אתה יכול להגיד בפה אחד שהגשמת חלום? 

חלמתי פעם לקום כל בוקר, מוקדם. 

חלמתי ללבוש בגדים של ילדים גדולים שיחליפו את הטייץ והקפוצ'ון . 

שאתעסק במשהו שהוא גדול ממני. 

וזה בדיוק מה שאני עושה.. 

זו העיר הזו וכל מה שמגיע איתה , הרעש, הבלגן,הצבעים והצלילים . 

וכך גם אני .. יכול להיות שאני דקה משגעון 

או מהדבר הכי טוב שיכלתי לעשות לעצמי .