גילדה

הרבה פעמים אני מרגישה שאני מבינה אותם. אחרי הכל, גם אני מיעוט .מיעוט שולי, סהרורי, מסוכן .

אני מדברת על אנטישמיות. אנטישמיות לא חיצונית אלא פנימית טבועה ומושרשת .

ההיסטוריה כיוונה אותה לנדוד ולחלחל פנימה וכך יצאנו מותקפים משני הכיוונים .

היא גרמה לאנשים בני אותו עם לשנוא זה את זה שינאה תהומית ולבטל כל מימד דתי אתני שקיים אצלם . זאת ע"י הצפת הארץ במיליון וחצי גויים ועמי ארצות חלקם אנטישמים ממש וביטול הזהות היהודית האישית והקולקטיבית ע"מ להפוך את הבית הקטן , היחיד שיש ליהדות לבניין רב קומות  . להשמיד אותו וכך לנצח .

בעבר האמינו אנשים כי אם יטשטשו את המימד הדתי בהתנהגותם ובלבושם , תמחל לה האנטישמיות על כבודה ותקבל אותם בזרי פרחים ובידיים פרושות . אבל אז קם היטלר והזכיר גם למי שכאב על מנת לשכוח שיהודי הוא יהודי הוא יהודי .

התיאוריה של היטלר מוסיפה להתקיים. לא רק בגרמניה צרפת או איראן של 2005 אלא גם בתוככי מדינת ישראל .

כי אין מנגנון יעיל יותר להשמדת העם היהודי מאשר מנגנון עצמי שפועל מבפנים .

מפעילי המנגנון מולכים ומוליכים עצמם שולל מתוך אמונה שלביתם הם עושים אך למעשה הם שליחי האנטישמיות הגלובלית השולחת זרועות ארוכות ומתפשטת לכל עבר במטרה אחת- חנק חיסול והשמדה .

המסווה הוא טובת העם והמדינה ורעיונות מודרניים מתחלפים .

הדמוקרטיה הפכה לצורת משטר קדוש על אף שאנחנו בעיצומה של ההיסטוריה וחוק הדמוקרטיות עשוי להתמוסס ולהיעלם בתוכה כפי שצורות משטר אחרות חלפו מן העולם .

האדם הדתי, אשר אינו כפוף למערכת חוקים ארצית בת חלוף שנקבעה ע"י קבוצת אנשים בעלי אינטרסים להיפך, הוא פועל ע"פ הוראות שניתנות לו מסמכות עליונה, נצחית ואמורפית  הפך למסכן צורת משטר זו .

נדמה שכל בר דעת משכיל להבין כי בדיבייט בין מערכת חוקים ארצית וחד ממדית לבין מערכת חוקים אלוהית ונצחית, לאחרונה יש מקום של כבוד ותוקף.

אולם, בניגוד לעבר בו ניצבו אלה מול אלה אנשי השם ואנשי עבודת אלילים , האנטישמים החדשים נטשו כל מימד דתי ואימצו לעצמם את השכל הישר והנכון כדי לקבוע מהם גבולות המוסר והציות .

מסופר על רב אחד שנסע במרכבה ביערות אירופה . במהלך הנסיעה, החל לקשור שיחה עם העגלון . חיש קל גלשו העניינים לתחום האמונה . שאל אותו הרב, אני יהודי ובמי אתה מאמין? ענה לו העגלון, אני מאמין בעצמי, אינני מאמין בשום אל. כששמע זאת הרב מיהר לדרוש מן העגלון לעצור וביקש לרדת. העגלון התפלא- הרי זה אמצע הלילה , יער חשוך ומסוכן ? אך הרב עמד על שלו . אח"כ הסביר הרב לתלמיד שנסע עימו: "כל אמונה עדיפה ע"פ היעדר אמונה בכלל שכן אדם מאמין מחוייב למערכת חוקים, ערכים ומוסר ומכיר בכך שיש למעלה ממנו  ואילו אדם שאין לו אמונה כלל פועל ע"פ השכל לבדו ומזה אני מפחד יותר מאשר כל החושך שבעולם  "

קיימות שתי פנים לאנטישמיות . האחת רואה בבדלנות היהודית איום על בדלנות הגויים עצמם ולכן נדרשו היהודים להיטמע , להתבולל ובמילים אחרות: להיעלם .

השניה דווקא זעמה על החדירה היהודית לחיים הלאומיים של אותו עם וביקשה מהם להיסגר בתוך עצמם, ולבסוף אף דאגה להשמיד אותם פיזית .

הרעיון הציוני נתפס כגאוני. ריכוז העם היהודי במקום אחד המתנהל ע"פ ההשקפה יהודית היווה פתרון מדהים לבעיית ההתבוללות הרוחנית והפיזית של יהודי העולם .

מה ישמור על דת טוב יותר מאשר מדינה ?

אבל אותו מנגנון שבתמימות רבה נתפס ע"י הציונית דתית ככלי הפך למטרה ופועל כמנגנון הרס עצמי .

תסמונת הקורבן הידועה בפסיכולוגיה תופסת לה כר נרחב באנטישמיות המודרנית של המאות האחרונות . האנטישמים החדשים פוחדים מהאנטישמיות המסורתית הידועה שהוכחה כבלתי ניתנת למיגור וכדי להתמודד עם הפחד הם מאמצים את השיטות של האנטישמיות עצמה -

אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם , אומר הפתגם הידוע ויהודים אוהבים פתגמים .

ומי קורא תיגר על האנטישמיות יותר מאשר אמונה דתית חזקה ושמירה על אתניות ?

כאילו לא למדו דבר מלקחי השואה האיומה, הפכו היהודים למנגנון השמדה עצמית מתוך חשיבה קלוקלת שרעיונות ישנים-חדשים אלה ישימו סוף לאנטישמיות המסורתית הלא נעימה . 

הרעיון אותו רעיון , אבל יש נשק חדש .

קוראים לו  תקשורת .

תפסה לה אליטה שולית ומצומצמת מדיום רב השפעה והחלה מטפטפת מסרים ארסיים ורעילים לביתו ומשם לנשמתו ומוחו של האזרח הקטן .

באמצעות מניפולציות רגשיות, גירויים יצריים ואפקטים של תאורה וסאונד הם יוצרים כאן מציאות אחרת . את המציאות שלהם .

והאזרח הקטן נשאב פנימה לתוך סאגה ידועה לבעלי עניין שתכליתה אחת: השמדה .

השמדת הדת , טשטוש הלאום ולבסוף מחיקת היהדות והזהות היהודית מעל דפי ההיסטוריה .

האנטישמים החדשים שונאים כל דבר יהודי ונתקפים חלחלה . לחלוץ נעליים בכניסה למסגד זה IN כיסוי ראש בבי"כ- כפיה .

כמו יהודי מצוי בגולה , הרגשנו נבדלים גם כאן כי זה מה ששידרו לנו. אתם אחרים . אז עשינו הכל כדי להתבלט, כדי להצליח ולהראות שיש דתיים אחרים , שגם דתי יכול ובגדול.

ואז הגיע רצח רבין . רצח שיותר משהוא כמה יריות ומוות של ראש ממשלה היה בו למעשה  עלילת דם יהודית מודרנית שהביאה לחשיפת האמת ולהתפכחות .

והיום ניתן גם לומר, סימן ראשון לבאות . כי אחרי הרצח הזה, הדתי המצוי, נבעט הרחק אל מעבר לקונצנזוס לעבר השוליים הסהרוריים והפך לדמון מרושע ושתלטן . אויב הדמוקרטיה הנאורה . אויב השלום. אויב העם.

תתנצלו שאגו וירקו לעברנו וכיהודי חלוש בגולה, השפלנו מבט והכנו על חטא הדם באפיית המצות .

זה לא גרם להם לסלוח. ובכל חשוון מגיע פסטיבל עשרת ימי תשובה וחשבון נפש חד צדדי .

עשר שנים חלפו, ובכל זאת כוכבנו זרח . כי יש לנו אהבה ויש לנו אמונה והיא תנצח.

אבל הם זכרו את מה שאנחנו שכחנו -שלהם יש נשק .

אפילו לכם יש רגעי חסד, וכולנו עם אחד הם יגידו .

קוראים לזה גימיק . אבל למעשה מה יותר אנטישמי מלשפוט אדם ע"פ דתו ?

אלישע מכוכב נולד וצביקה השגריר כיהודון המצוי, אנחנו נותנים לכם להשתלב מותק! ותוך כדי לא נפסיק לצחוק על הכיפה'לה שלך ולהתעסק ללא הרף בזהות הדתית הבדלנית שלך . לא יכולת להשאיר תכיפה'לה בבית? ונכון כיף שיש מעריצות?

ובתוכניות שנועדות לגשר לכאורה על פערים דתיים- תרבותיים מוכרים לנו אשליה של ביחד וכמה קל להיות ביחד כשהמטרה היא מיליון שקל + בונוסים והפתעות . מה יותר צו פיוס מאשר אמילי וההתבטאויות האנטישמיות שלה ? ורותי שותקת.  ובלי מילה על תחבורה בשבת והתנתקות חלילה. רייטינג זה שם המשחק ובואו נשלב את זה עם עשייה חברתית הגו האליטות בישיבת מערכת .

נותנים לנו עמוד שלם בNRG , מרשים לפחות סהרוריים שבינינו שמאמצים לעצמם גינונים אנטישמיים כדי לשרוד לכתוב קצת בסיפתח של איזה נייר שבועי כשהיותר סהרוריים  מקבלים עמוד אחד לקראת הסוף .להיות עם ולהרגיש בלי.

הדמוניזציה בקריקטורות של וואלה = הארץ , כתבות הפחד והשטנה בשות' מזכירים יותר ויותר אווירה אנטישמית באירופה ובמדינות ערב . חפשו את הכיפה.

דלגיטימציה קוראים לזה :

קודם כל, בואו נרסק אותם. נבטל להם את החלומות . נפזר קצת מסמרים על הכביש, נהפוך אותם לסהרוריים, נשליך אותם לבתי כלא, נסגור להם מוסדות דת , נהרוס להם מרכזים רוחניים , נבטל קצבאות, נעמיד חיילים בשורה ונחלק לתושבים אישורי מעבר .

"תחזרו הביתה" הם אומרים בכאילו כנות  . אבל מה שאתם קוראים לו בית הוא לא הבית שלי .

לא כל הכיפות כתומות אתם אומרים וזה נכון. אבל כל הכיפות הן כיפות . ואנחנו, הדתיים מייצגים את מה שהאנטישמיות היהודית המודרנית הכי פוחדת ממנו : יהדות

שוכחת שהיא בסה"כ פוחדת מעצמה .

וכמו במשחק הפחדנים רצה לעבר התהום וקופצת, לעבר מותה שלה .

אז בעטם אותי הרחק אל מעבר לגבולות הקונצנזוס שהגדרתם , נחבטתי בסלעים ואבנים, אבק נכנס לי לעיניים ויורדות לי דמעות. אני משפשפת את ידי, מנערת מהן פירורי חול וחושך, קמה ומיישרת את חצאיתי .

עם כאבי פרקים מהמכות אני זוקפת גב מכוסה חבורות ושריטות ומישירה אליכם מבט חום זועק :

אף אחד לא הצליח ואף אחד לא יצליח לעולם , לנצח אותי !

אתם מתעסקים פה בנצח, ואני חלק ממנו . מי שיעלם באבק זה אתם , אני רק אנער אותו ממני ואמשיך הלאה, להר .