ככל שאני מכירה יותר אנשים, אני נקשרת יותר לכלב שלי...

חזרתי *קולות בכי תינוקות ברקע*

ברוך השם סוף סוף קנו לי מחשב חדש, אחד שלא חושב שזה מגניב לעשות לי את המוות כל שני וחמישי ולהביא אותי לסף התאבדות.

עכשיו כל שנותר לי הוא להתלבט האם לעשות עידכון כפול וכתופעת לוואי, חלקכם (כולכם) תחשבו שאני חופרת, או לעשות עידכון רגיל שיש המכנים גם אותו חפירה שלא ברא השטן.

החלטתי לזרום ולראות איך העניינים מתפתחים.

מי שיעז לקרוא לי חופרת יקבל חפירה שלמה בנושא שמסבירה כמה הטענה שלו לא נכונה, או את חפירה לפנים, תלוי כמה הוא יצליח לעצבן אותי.

________________________________________________________________________________________________________________________________________

טוב, אז נתחיל? *קולות מתחזקים של בכי תינוקות ברקע*

שבוע שעבר, בדיוק כשהייתי אצל סבתי החביבה, אירעה הפסקת חשמל (אני מודעת לאירוניה- הפסקת חשמל בחנוכה, חג האורים) בשכונה שתקפה איך לא, גם את הבית שלה, אבל בבית ממול דלק אור (תמיד אמרתי שאלוהים אוהב יותר את הצד השני של הרחוב).

 בכל אופן, יצא שהיינו רק שתינו בבית כך שלמזלי לא יצא לי לראות את אחותי מטפסת על הקירות מרוב תיסכול שמכשירי החשמל האהובים עליה לא מתפקדים (טוסטר, מיקרוגל, תנור, מקרר... גם אתם מזהים פה דפוס חוזר?).

נכון תמיד כשיש אצלכם הפסקת חשמל, אתם נזכרים ב1001 דברים ששכחתם לעשות ולא תוכלו לעשות אותם ממילא, כי כולם תלויים בחשמל?

 אז יוצא שאתם יושבים עם פה פעור בחלל השחור במאין מסכנות וחוסר אונים כאילו אתם מחכים לנס שיגאל אותכם מייסורכם. ואז מגיע הקטע בו אתם קולטים שחשוך לכם מידי ואתם מחפשים דרך להאיר את עיניכם (תרתי משמע). חלקכם יסתפקו בפלאפון, אך אחדים מבינכם ינסו ללקט קרשים בכדי להבעיר מדורה ואז, אחרי שתבינו שאתם לא בהישרדות, תיזכרו שהמציאו אמצעי פשוט יותר- הנר. לרוחניים מבינכם לא תהיה בעיה, הרי נרות נפוצים אצלכם באותה מידה שמריחואנה נפוצה בחצר האחורית של משתמש כבד.

האנשים הפשוטים מבינינו יסתפקו בנרות שבת וחנוכה, רק בלי הברכה.

מדהים איך האדם המודרני תלוי בטכנולוגיה, מספיקה הפסקת חשמל של חצי שעה בלבד כדי שאנשים לא ידעו מה לעשות עם עצמם.

מי היה מאמין שפעם לא היה חשמל ושיעור ההתאבדות לא היה גבוה יותר מהיום?

 אתם יכולים לדמיין את המיצרים, כאשר אלוהים נתן להם מכת חושך, נכנעים ומשחררים את בני ישראל מוקדם מהצפוי,רק בגלל שהאייפוד שלהם לא יכול להיטען, שהם לא יכולים לכתוב לבני ישראל תגובות נאצה בפייסבוק, ושמסך הLCD החדש שרכשו לא עובד?

מסתבר שכאשר האורות כבים ניתן מנדט לשפת תקשורת נחותה בימינו - דיבור. מסתבר שפעם בלי כל הקופסאות החשמליות (מחשב, טלוויזיה ושאר ירקות) אנשים אשכרה היו מדברים אחד עם השני. הזוי, אני יודעת. ובכל זאת, הייתה תופעה כזאת.

סבתא ואני התחלנו לדבר על הא ועל דא ועל המשבר האקונומי (נניח...).  את האמת? היה נחמד לדבר בלי לשמוע קולות רקע או לחטוף מכת קרינה ממכשיר חשמלי זה או אחר. היה שקט.

כנראה כדי להתקרב יותר למישהו צריך שיקרה משהו שלא תכננתם שמחבל בשיגרת יומכם העמוסה.

בסרט 2012, שראיתי שלא מעט בלוגרים בישרא הקדישו לו פוסטים שלמים, אבל אני לא אתן לו את התענוג הזה, רואים איך סוף העולם יכול לקרב משפחה. דבר כזה בהחלט נכנס לקטגוריה של "משהו לא מתוכנן שמחבל בשיגרת יומכם העמוסה". ואני אומרת: למה לעזאזל העולם צריך להיחרב כדי לקרב משפחה מחדש?! מה, אם הקרקע לא הייתי נחרבת מתחת לרגליים שלהם אז

הם היו חיים בצער ובעצב עד עצם היום הזה? תעשו לי טובה.  ולמה רק בהפסקות חשמל אנשים נזכרים שאלוהים נתן להם גרון עם מיתרי קול? לא ברור לי.

מה שאני כן יודעת זה שאני הולכת להוריד את השלטר של הדירה שלנו לעיתים קרובות יותר, ולא רק ב1 באפריל...

דרך אגב, שמתי לב, בזכות כושר ההבחנה המדהים שלי, שהולך להסתיים לנו עשור. סיכום העשור או השנה הנוכחית אני לא אעשה מהסיבה הפשוטה שאני לא זוכרת אפילו מה אכלתי אתמול.

אני מביישת את המין אנושי! מה אעשה עכשיו? *פיהוק*

 שבת אחרונה של 2009 שמחה לכולכם

 Nevermind