ככל שאני מכירה יותר אנשים, אני נקשרת יותר לכלב שלי...

טוב, סיכומים על העשור הנוכחי לא תצליחו להוציא ממני, אבל הייתי חייבת להתייחס לכך שעובר לו עשור (ועד שרובכם תקראו אתה זה, הוא כבר יעבור).

נשיקת חצות? פחחח הצחקתם אותי. במקרה הטוב אני אתנשק עם הפוחלץ של חזיר הבר המתנוסס לו בגאווה (גם אני מופתעת מכך שהוא גאה בזה) על השידה בחדר שלי.

זו הולכת להיות הנשיקה הכי רומנטית שלי, wish me luck!

זו אחת הפעמים היחידות שייצא לי לכתוב בבלוג על סיום עשור, כי בכל זאת, עם כל הכבוד לבלוג מי יודע אם הוא יחזיק מעמד 10 שנים בלי לתת לי גט.

חוץ מזה, מי יודע אם בכלל נהיה פה עוד 10 שנים (מי שלא צפה בסרט הזוועות העתידות לבוא, הלוא הוא 2012, וזיעה לא ניגרה ממצחו, שיתבייש!).

בכל אופן, היה אחלה עשור. את השאר הצלחתי להדחיק (הכחשה שולטתתתת!!11).

העשור גילה לנו אוצרות גלומים כמו פייסבוק (ופארם וויל, אבל זה כבר סיפור שנאה אחר), טוויטר ("איך שמעת שבר וליאו חזרו זה לזו?" "ציפור קטנה לחשה לי...") וסוזן בויל (אל תסתכל בקנקן, אלא בצלילים שהוא משמיע).

 וואו, הבטחתי שאני לא מסכמת את העשור, והנה אני עושה את זה. מסתבר שאני גם משקרת לעצמי, מישהו אמר סכיזופרנית ולא קיבל?

ובנושא אחר, מסתבר שסילבסטר הוא איזה קדוש מעונה או משהו כזה. תמיד חשבתי שהחג על שם סילבסטר סטאלון, או אפילו טוב יותר- סילבסטר מ"סילבסטר וטווטי". התאכזבתי קשות, יש מספיק חגים שקרואים על שם קדושים מעונים שהלכו על המים או קדושות שנשארו בתולות לנצח, אבל מסיבה לא מובנת היו להן ילדים. למה אין חג שנקרא על שמה של דמות מצויירת? למה אין ח"חג הבובספוג" או "חג הארתור" או "חג קפטן הוק. ארררר" ?

זה היה הרבה יותר מעניין.

מעניין אותי לדעת מי מכם מתנשק/ת בחצות היום, שאני אדע אל מי לשלוח רוצח שכיר *שריקה תמימה*.

אבל אם תשאלו אותי להתנשק בחצות בסילבסטר זה כבר פאסה, אבל להכניס למנשקים בעיטה בביצים זה כבר יותר טוב. תהיו בטוחות, בנות יקרות, שהם לא ידעו מאיפה זה בא להם. זאת תהיה ממש מכה מתחת לחגורה.

אני מציאה לכל הרווקות מבינינו לראות סרטי אימה/גירושים/פרידות או נושאים אופטימיים אחרים. זה כבר ישפר לכם את מצב הרוח. כמו שאומרים "צרת רבים, נחמת טיפשים" כי אם כבר היינו חכמות, היינו מוצאות מישהו להתמזמז איתו, כלומר לבעוט לו בביצים, אבל אנחנו בשלנו. אחנו עדיין משלות את עצמנו שאם נחבק את הדובי שליד המיטה נרגיש כמו שמעולם לא הרגשנו עם גבר, אבל זה לא נכון. אנחנו נרגיש רע בדיוק כמו שהרגשנו עם גבר.

אז כפי שאתם רואים, פיצוליי האישיות שלי עובדים קשות על מטרה אבודה מראש- לנחם אותי. אז אל תתפלאו אם אני משנה את הדעות שלי מפעם לפעם. זה לא אתם, זה הפיצולים שלי.

את האמת? אני הולכת לעשות מסיבת אסיד + מריחואנה + סם כלשהו (על משקל "שקר כלהו") ולהשכיח את כל צרותיי המצורעות. טוב, תפסתם אותי, אני הולכת להתכרבל עם שמיכי, בקבוק שוקו חם ולראות מרתון של "דורה" כל הלילה, או  לפחות עד 9 ורבע (כיבוי אורות. אני לא גאה בזה, ניסיתי לשכנע שיידחו לי ל 9 וחצי, אבל כשלו כל הניסיונות).

טוב, עליתם עליי, אני לא באמת הולכת לצפות ב"דורה" כל הערב, יש לי DVD של יובל המבולבל (חולה האלצהיימר). לרגע הבהלתי אתכם נכון? בטח חשבתם שדורה זה לתינוקת ולא הבנתם למה אני מתכוונת לצפות בה כל הלילה, אז תירגעו, אני צופה ביובל המבולבל. הכל בסדר.

 אגב, הלילה יהיה גם ליקוי ירח. לא מספיק הסילבסטר ע"ש הקדוש ההומו, עכשיו למצתרפתים יהיה גם נוף רומנטי להפליא. זה גורם לי להרגיש כמו בסט של "דימדומים", רק שבעוד שבלה ואדוארד או בלה וג'ייקוב (תחליטי כבר, אלוהים ישמור!) מתנשקים לאור ירח לקוי, אני עובדת בתור מחלקת המים על הסט. רומנטי משהו.

טוב, לוזרים יקרים, אני חייבת לזוז. יובל המבולבל קורא לי, הוא רוצה שאני אזכיר לו איפה הוא גר ובאיזה חומר הוא משתמש.

אני לא מאמינה, יצאתי בסוף יותר מרירה מנוני.

חג "סילבסטר וטווטי" שמח (תיחנקו אמן).

Nevermind