אומיגאד אני פאקינג לא מאמינהההההה :O
אני יותר מחודש לא הצלחתי להיכנס לעריכה של הבלוג .. וסוףסוף הצלחתי!!!
גאד.. אני כלכך מצטערת על העיקוב הענק הזה :\
אני מקווה שעוד נשארו לי קוראים... מי שבכל זאת רוצה לקרוא, אני ממליצה לעבור על הפרק הקודם (:
תהנו .. ושוב סליחה .. :\
בפרק הקודם:
הארוחה עברה בשלום. רוב הזמן ג'ו שיחק באוכל שלו, ואני הסתכלתי עליו.
ואז אני שיחקתי באוכל שלי, וג'ו הסתכל עלי.
המצב הזה עיצבן אותי, וקמתי מהשולחן. כל המבטים הופנו אלי.
"אני הולכת לשירותים" מלמלתי ויצאתי מהר מהמטבח.
פרק 9
השקט המשיך לכמה שניות ואז שמעתי את הדיבורים מתחילים לגעוש מחדש.
עליתי במדרגות, והתהלכתי במסדרון. נכנסתי לאחד החדרים.
הייתה שם מיטה, שידה, עוד שולחן כתיבה, ומעליו פוסטר של הביטלס.
נשכבתי על המיטה ועצמתי עיניים. המעבר הזה היה כל כך קשה... לא הבנתי את ההחלטה הזו, לעבור פתאום.
זה עיצבן אותי... היה לי כל כך טוב לפני שעברנו בחזרה לקליפורניה.
עייפות נחתה עלי והרגשתי כבדה פתאום...
אני חושבת שעמדתי להירדם, ואז הדלת נפתחה וג'ו עמד בכניסה לחדר.
"היי" הוא אמר והתקדם לתוך החדר. הוא התיישב לידי על המיטה.
"היי" אמרתי בשקט, ואז התיישבתי.
"למה הלכת?" שאל וליטף את שיערי, היה לו מבט דואג בעיניים.
"לא יודעת" השפלתי מבט.
הוא שלח יד אל סנטרי והרים אותו, מכריח אותי להביט בפניו.
"אני מצטער" הוא אמר פתאום.
"על מה?.." שאלתי, למרות שזה לא היה כל כך קשה לנחש.
הוא התעלם מהשאלה שלי.
"אולי תחזרי למטה?" ביקש.
"אוקי" חייכתי. עכשיו כשהוא התנצל, לא תהיה בעיה יותר.
התכוונתי לקום אבל הוא עצר אותי. שלחתי אליו מבט תוהה.
"חכי רגע. יש משהו שאני רוצה להגיד לך לפני זה" הוא אמר והחזיק את שתי ידיי בידיו.
"מה?" התעניינתי וחיכיתי.
"אני... אני אוהב אותך" הוא אמר והביט בעיני, "אני יודע שזה לא צפוי בכלל עכשיו, ואני יודע שהייתי מגעיל אלייך בימים האחרונים, ואני יודע שיצאתי אידיוט וטיפש ואגו-מניאק, אבל..אני אוהב אותך" הוא אמר וראו בעיניו שהוא דובר אמת. הוא התקרב אלי והטה את ראשו, ואז נשק לי פעם אחת על השפתיים וחיכה לראות את ההבעה על פני. חייכתי, והוא התקרב והחל לנשק אותי שוב, יותר בלהט, שנינו בונים את הנשיקה בהדרגה. נשכבתי אחורנית והוא נשכב מעלי. לא ידעתי למה אני מנשקת אותו בחזרה, אבל רק ידעתי שנשיקה כזו לא הייתה לי בחיים.
אני מרגישה משהו כלפי ג'ו?
ואז, ברגע אחד הכובד של גופו נעלם, והרגשתי שוב קלילה, משוחררת. שפתיי היו יבשות.
המשכתי לשכב על המיטה בעיניים עצומות, ויכולתי להרגיש שהחדר חשוך כעת. האור כבוי.
לא לקח לי זמן רב להבין שכל זה היה חלום. אכזבה כבשה אותי.
פתאום הרגשתי נשימות על פני, אוויר חם המתנגש בעורי, ובבת אחת פתחתי את עיני.
החדר באמת היה חשוך עכשיו, ומעלי רכנה דמות. זיהיתי את ג'ו בחשכה, נשכב מעלי ומתנשם בכבדות.
"ג'ו..." פלטתי בקול שלא עלה לחישה.
"ששש.." הוא השתיק אותי כשהוא מתקרב אלי יותר ויותר, נצמד אלי עם כל איבר בגופו,
ידו נחה על לחיי, ושפתיו מגששות אחר שלי, לא נותנות להן מנוחה... הפעם יכולתי להישבע שזה אמיתי.
טםטםטםטם ..!!! יצא קצר, אבל .. זה מה יש חחחח
האמת ש..תכננתי להעלות עוד פרק עכשיו !
אבל .. יש כזה אקשן בסוף .. אז נעשה ככה - אם יהיו הרבה תגובות, אני אעלה את הפרק הבא היום [=
או מחר.. אבל בקרוב !
נונונו תגיבו XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
