לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  Luny.

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2009

Back to basics.


נוהגים לומר שאתה מי שאתה בזכות החברים שלך, או במילים אחרות "תראה לי את החברים שלך, ואני אראה לך מי אתה...".

נכון לעכשיו, הסטנדרטים שלי לגביי אותם "חברים" השתנו. בגדול - כי נמאס לי, וסכ"ה אני לא באמת מאמינה יותר במושג הזה..
או שאולי זאת באמת אני, שהשתניתי.
לא ברור אם זאת ההצטננות שמדברת מתוכי, או שזאת אותה שעת ייאוש, בגדול התמונה השתנתה מאוד וזה קרה די בהדרגתיות..
י"ד כבר מתקתק לו, ואני רואה רק ג'יבריש בעיניים. ומה אם כל זה גדול עליי? וזה הדבר האחרון שאני רוצה שיסתובב אצלי בראש ובכל זאת, עובר ושב.
דברים הוכיחו עצמם, לטוב ולרע, ואני כמו כולם - צריכה ללמוד מהם את הלקח. אז כך ש...אין פה על מה להצטער, ובטח ובטח שלא להתמרמר.
אני יכולה להגיד שהתנסיתי לא מעט, וישנם דברים בעולם הזה שאני אולי יודעת קצת יותר מכל השאר תחושות, דרכים.
ואני גאה בעצמי ויודעת שמעולם לא הייתי תלותית.
On the other hand, גם קיימים דברים מסויימים שטרם חוויתי.
יש לי כ"כ הרבה דברים להספיק עד מאי שזה גורם לי מדי פעם לשכוח את שמי...
בני-אדם לא תמיד מה שהם מציגים עצמם בפני אחרים, גם לא אלה שהכי קרובים והכי מצפים מהם לבטחון הזה שיש במי לסמוך..
זה גורם לי לשנוא חלק גדול מהם, אבל להעריך קצת יותר מעל האחרים את החלק הצנוע יותר.


ואכן, הייתה תקופה ממושכת שהייתי נוהגת להאמין במשפט הזה בתוכי שהוא נכון.
מסתבר שלא...
בסופו של דבר אני עצמי, בדיוק מי שהייתי גם לפני שנה, לפני שנתיים וגם לפני 19 שנה - Luny, קטנה, מדחיקה ובכל זאת רגישה יותר מכל אחד אחר עמוק בפנים, מבולבלת ואחת שלא מבינים אותה יותר מדיי..
וזה בסדר.

=]

אז אחרי שהמצב רוח המדוכדך יירד, ואחרי שכבר התאריך הלועזי יצביע על יום חדש ותזרח כבר השמש,
אני אהיה מוכנה, רגל אחת כפופה והשנייה שם כמו קפיץ מאחורה - מוכנה ליריית הזינוק שלי,
הרבה לפני כולם.







החלטתי.




אוקיי. אולי לא באמת כבר גזרתי את דין המוות..
אתה כן מה שאתה בזכות החברים שלך, אבל לא בעיקר.
ואני כנראה שלא סתם מרגישה חלולה בטירוף, אבל זה עוד משהו שאני עובדת עליו :)
מה שזה לא יהיה,
הכל יהיה בסדר....
נכתב על ידי Luny. , 21/9/2009 21:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





6,743
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLuny. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Luny. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)