לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חלומות מתגשמים, ניסים קורים.. רק צריך לראות אותם סביבך ולשים לב לדברים הקטנים


כתיבה היא הדרך הטובה ביותר להמחשת רגשות כשאין מקום למילים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

5/2012

שלי


ג,

ג שלי, אני לא יודעת אם אני יכולה לקרוא לך ככה, כי אף פעם לא היית שלי, ועדיין, זהו החלום המתוק ביותר..

ג שלי, כבר עברו כמעט שנתיים, ואני עדיין אוהבת, וחושבת עלייך, כאילו הפגיעה שלך בי קרתה רק אתמול.. אני עדיין בוכה, והעיניים שלי כבר לא יכולות לסחוב את הדמעות, המלח מטשטש את הראייה' שלי, אני מרגישה שאני מתחילה לאבד אותה, כאילו נמס משהו בעין, יחד עם ההתמוססות של הלב.

ג, שעון החול של הסבלנות שלי הולך ואוזל, אני לא רוצה להמשיך לאהוב אותך, הכאב צורב מדי, מכאיב כ"כ עד שאני מרגישה שנועצים לי סכין בחזה

ג, אני לא צריכה להיזכר בך כדי שיכאב לי, כי אף פעם לא הצלחתי לשכוח  אותך.. אני זוכרת את כל הרגעים שלנו יחד, הם חקוקים בי, למרות שעבר כבר הרבה זמן..

השם שלך מופיע כ"כ הרבה, הרבה מדי, יש חנות נעליים על שמך, שיר בשבילך ומועדון, לכל מקום שלא אסתובב אני אתקל בך, או בצלך, אני מרגישה שאני מנסה לחמוק ממנו, אבל שהוא לא יעזוב אותי לעולם, הוא רודף אותי.

את האדם שאהבתי הכי הרבה בחיי, הייתי מוכנה לעשות הכול בשבילך, להתעמת עם כל העולם, לצעוק לכולם שאת שלי ושאני אוהב אותך לעד, אבל את בחרת להיעלם. אני לעולם לא אשכח את מבטך, מבטיי, כשהבטנו אחת בשנייה' אחרי שקראת את השיר, השיר שלך. את הסמקת ואמרת שאת מצטערת, החלטת לוותר, לא הרגשת או לא רצית להרגיש כלום. עד היום אני לא יודעת מה חשבת, הלוואי והייתי יכולה להיכנס לך לתוך הראש, אפילו לרגע קט, כדי לראות מה עבר שם באותו רגע. ובכ"כ הרבה רגעים אחרים, שנראו לי כמו סימן, סימן שאולי, יש סיכוי אחד קטן שגם את מרגישה משהו, או שזה מה שניסיתי להכניס לעצמי לראש, כי רציתי אותך כ"כ חזק..

אני רוצה להתקשר אלייך, לדבר איתך, לשמוע את הקול שלך, גם אם רק לשנייה', לדעת שאת בסדר ומה עובר עלייך, התגעגעתי אלייך כ"כ כל הזמן הזה.. אבל אני יודעת שזה לא טוב לי, זה יעשה לי מאד רע, יאריך את תקופת ההחלמה שלי ויפתח את הפצע מחדש, ואני לא רוצה שזה יקרה.

כשידעתי שאני אפגע בפעם הראשונה רציתי שיהיה' לצדי גלגל הצלה שיוכל לעזור לי להתגבר עלייך, אבל החלטתי שהוא לא ראוי שאני אעשה לו את זה.. ונפרדתי ממנו

אחרי שכבר נפגעתי החלטתי שאני צריכה קרש קפיצה, וניסיתי, באמת שניסיתי, אבל גם הפעם החלטתי שגם הוא, כמו הקודם, לא ראוי לזה, וויתרתי עליו.

עכשיו, בתקווה שאני עומדת לשכוח אותך, התחלתי לאהוב אדם אחר, לא בגלל שרציתי או שהכרחתי את עצמי, זה פשוט קרה..

אני עומדת לטוס לחו"ל עוד חודש וחצי, ביום ההולדת שלך, עד אז אני מקווה שתישארי לא יותר מצלקת, לא כזו ששורפת, אלא כזו שאני אסתכל עליה' ואדע- שהצלחתי, ונשארת לא יותר מצלקת, צלקת שתזכיר לי לא כמה אהבתי אותך, אלא כמה כאב לי, צלקת שתזכיר לי כל פעם שאסור, אסור לי  להתקרב אלייך שוב...

נכתב על ידי טאש , 8/5/2012 23:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  טאש

בת: 33

MSN: 




4,635
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטאש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טאש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)