ישבתי ככה,מולך..
הסתכלת בעיניי ואני בעיניך.. להסתכל בך שעות הינני מסוגלת
ואף אפילו נצח. יופייך חרוט על פניך כמו שהחוקים חרוטים על האבן,
כמו ששמך חרוט בליבי .. יושבת ולא מבינה כלום,מבולבלת..
ואתה שאינך מחייך סתם חושף שיניים לבנות,איך אתה זה שקורא אותי .. כמו ספר פתוח ?
ומבין,מחבק .. חורט את שמך בליבי,חריטה כ"כ עמוקה שאפילו המוות לא יטשטש.
עינייך הזוהרות,שפתייך היפייפיות.. עורך הרך שנעים ללטפו.. קר כקרח אך יודע לחמם.
לידך כולי מוגנת,מלאה בשלווה.. הסכנה היחידה שלי לידך,הדאגה הכי גדולה שלי כשאני איתך,
זה שתעזוב.. בעודך משאיר את שמך חרוט,כמו יופייך.
אין משמעות.. כתבתי את זה סתם.. כתבתי את זה כי מאוד התחברתי
לאהבה של זוג בדיוני מסויים.. אהבה שניראת נצחית,אך שקיימת כמובן -
רק בסרטים.