כן אה? החיים זה עניין זמני בלבד...
אני עובדת ועובדת אני לא חיה...אני חיה בשביל להרוויח כסף בשביל בר ובשבלי הלימודים והדירה והחיים...
לפני כמה ימים הייתי ביום פתוח באוניברסיטה הפתוחה דיברתי עם יועצים בחרתי מקצוע הכל סבבה ויפה...
הלימודים מתחילים במרץ אבל לא! לא אני לא מגיע לי נכון? חייב להתנפץ איכשהו נכון?!
לא מגיע לי שום דבר לא מגיע לי לחיות....
אני צריכה את המסמכים שלי והם אצל איתי והוא מתעלם ממני והוא לא יביא לי ואני ממש רוצה ללכת ללמוד ואני לא רוצה לשלם 2300 ש"ח על הוט שבכלל לא היה לי אינטרט...איזה עולם חרא פשוט חרא הכל חרא..
אבל אני בן אדם חזק אני אעבור את זה אני אעבור הכל למענה אני אתן הכל כדי להחזיר אותה...
ואני אוותר על החיים שלי למען הילדה שלי...
וואי.... כמה שזה קשה...
אני ככ עייפה ללכת לישון כל יום אחרי 11 שעות בעבודה בוכה או יותר נכון חשבתי שכבר נדמרו לי הדמעות עד אחרי המשפט...
אז בעסה לי... העניין עם הכסף... אני אמנם עושה בממוצע של 5 אלף בחודש אבל זה לא מספיק לחסכוך כסף כשאני רוצה ללמוד אבל במקום לקחת את הקורס הראשון אני אצטרך לשלם על חוב שאני לא צריכה בכלל לשם עליו...
המשפט: הלב שלי דפק ככ חזק הרגשתי שעוד שניה הוא יוצא החוצה בחיים הוא לא דפק לי ככ חזק
וכל מה שנאמר במשפט יותר נכון חלק ממנו גרם לי לחשוב ולהגיע למסקנה ולא משנה כמה השהם טעו ולא אמרו את האמת כי אני לא נורקומנית ואני לא עושה סמים ואני בכל בכלל לא יוצרת ואני לא שותה אכוהול בכללל...בכללל... כבר כמה חודשים טובים אבל הגעתי למסקנה סוש עולה יותר מידי ושזה מפריע לאיתי...ולכן אילו שהוא בחור מדהים..הייתי צריכה לסיים את זה... אז בימים אלו אני רווקה מסכנה שעובדת בממוצע של 10 שעות ביום וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו זאת הילדה שלי הילדה המדהימה הזאת שאני ככ אוהבת ומתגעגעת אליה...
אני ככ רוצה לעשות לה אמבטיה ולהשכיב אותה לישון ולישון לצידה וללכת איתה לגן ולהכין לה לאכול וצאת לטייל איתה פשוט להיות לה אמא...
אני רוצה להיות אמא אני לא רוצה שום דבר אחר אני רוצה את הילדה שלי בחזרה...
אני רוצה את המשפחה לי בחזרה אני מתגעגעת גם אליו המון....
להרגשה של המשפחה לזה שאני זאת שעושה כלים והוא מכין לאכול ואני בנתיים עושה אמבטיה לבר ואז אנחנו אוכלים ואז בר הולכת לישון ואני ואיתי רואים סרט..או עושים דברים אחרים...=)
אני אוהבת ככ את שניהם ככ ככ ככ אוהבת ...
אין מילה שיכולה לתאר כמה שאני מצטערת ורוצה להיות איתם ביחד שוב...
אני שיניתי את החיים שלי את הכל שניתי השתנתי לגמרי כבן אדם אני לא יוצאת הבילוי הכי הכי שלי הוא בית קפה..בדרך כלל אני והספר שאני קוראת באותו רגע..
אני קמה ב7 וחצי בבוקר מתחילה לעבוד ב9 בבוקר חוזרת הביתה ב9 בערב מדברת אולי קצת עם אמא ונשפכת לישון וככה כל יום חוצמסופש שאותם אני מעבירה במיטה בשינה ומול הטיוי....
נפטרתי אפילו מסושי כי לדעתי הוא עומד באיזשהי דרך אל הבת שלי...אני לא צריכה גב אני צריכה את בר ואולי את המשפחה שלנו בחזרה...
טוב אני הולכת להכין לעצמי תה ולחשב כנראה חישובים אחרים לגבי העתיד הפננסי שלי...
כנראה שאצטרך לדחות את הלימודים בכמה חודשים טובים...ואז להתחיל סמסטר קיץ שזה עוד המון המון זמן..
קיצר...
בעסה לי..
לא מגיע לי כלום...
העולם הזה חרא...
ואני חיה רק בשביל הילדה הזאת יש בי עוד תקווה לגביה...
אחרת מזמן לא הייתי פה...
יאללה בעי....
D.L
בבלוג זה
בכל הבלוגים
