ביום כיפור אפשר למצוא אותי בבית הכנסת, מתפללת בשקט במקומי, ומידי פעם מפנה את הראש לאחור, לחלון הפתוח; יום כיפור הוא אחד הימים היפים בשנה. בין קיץ לחורף, כבר קריר בערב אבל עדיין חמים ביום, שמיים יפהפיים, והכל ירוק. מבית הכנסת שלנו אפשר עדיין לראות גם פיסת ים. אם מוסיפים לזה את השקט המדהים ששורר בחוץ (בבוקר התעוררתי לקול הציפורים, בחיי!) קיבלנו חתיכת יום מושלם שאלמלא הצום הייתי שמחה לקבל עוד כמה כמוהו בשנה.

ולכל יום כיפור, יש תחילת-יום כיפור..... ויכוח קבוע על השעון. עד היום, כדתיה ממוצעת וכאוהבת חורף מושבעת, צידדתי בשעון החורף המוקדם. גם הצום יהיה קל יותר, גם נקבל אשליה שהחורף כבר כאן. אבל השנה נתגלו בקיעים בחומה. הצום עבר עליי בקלות יחסית וכדי להגיע בזמן לתפילת נעילה נאלצנו לדלג על כמה מהשירים היפים ולהזדרז באופן כללי כדי לתפוס את השמש בראש האילנות. ואני, באופן אישי, הייתי מוכנה לשלם בעוד שעת צום עבור תפילה נינוחה יותר.

גם הויכוח מעכיר האווירה הזה בערב החג עושה בעיקר חשק להגיד "בסדר, בסדר, עזבו את השעון, העיקר שנפסיק כבר ריב". מה שיפה זה שאנחנו דבקים בעניין הזה. כל שנה, אותו ויכוח. שלא יגידו שאנחנו לא עיקביים.

ואתמול, יום שעון החורף הראשון אחרי החג - יום החג השנתי הפרטי שלי (עוד שעת חושך! ייייייי!!) שוב תקפו אותי מחשבות כפירה. כל שנה בתחילת שעון הקיץ כשהאור תוקף בלי רחמים והסוודרים ננעלים בארון, אני מרגישה עירומה וחשופה מול האור עם חולצה קצרה. בלי משהו להתעטף בו, להסתתר בו. אם איכשהו משכתי בדל צעיף עד אחרי פורים, פסח כבר מודיע בעוז: נגמר! מעכשיו רק סנוור טוטאלי. תתרגלי.

כך שאני מאד אוהבת את החושך, אבל אתמול הוא ירד עליי מוקדם מידי. לא הספקתי לתפוס את השקיעה בזמן והיא כבר עברה לה. לצאת מהעבודה בחושך...? תענוג מפוקפק. פתאום הבנתי הורים לילדים; פחות שעת גינה.

מצד שני, לא נראה לי שהשעון תורם במשהו לעניין הבטיחות בדרכים, תכל'ס אנחנו עושים תאונות בכל זמן ומזג אוויר, כך שהנקודה הזאת נראית לי זניחה בפולמוס הזה.   

אז אני מבינה את כולם: את הצמים, הזקנים, היולדות, החולים, שליחי הציבור, את ההורים לילדים, את אוהבי הקיץ, את הכלכלנים וגם, אם אני נורא (נורא) מתאמצת, את ח"כ ניצן הורביץ. והכרעה? לשמחתי היא לא בידיים שלי. לכי תתווכחי פעמיים בשנה עם חצי מדינה (:

להתראות בויכוח של שנה הבאה....

בעצם, להתראות בשנה הבאה בירושלים הבנויה. אם נצטרך רק לצום והכהן הגדול הוא שיעבוד לבדו, מצידי?  

*במחשבה שניה, לחבב. לא צריך להיסחף.