ערב פורים בתחנה המרכזית \ אחשוורוש והמן ושוטרים בתפקיד (פונץ', "ערב פורים")
האמת שככה נראה כמעט כל יום בתחנה המרכזית, הארץ-ללא-חוק הזאת שאני חיה בה. אין תלונות; כאן למדתי לחצות מעבר חציה באור אדום. ברומא התנהג וכו.
כפי שקראתם בחדשות, גם ילדי עובדים זרים התחפשו לשוטרים, וגם לעוד דברים - לובשי מדים לסוגיהם ללא הפליית אף מקצוע, גזע ומין, והילדות - למלכות מכל הסוגים.
תהלוכה מבית הספר בפלורנטין לאלנבי\עליה.
בפורים לובשים מסכות, ומשתכרים. המסכה מסתירה, היין מגלה. מוציא סוד.
עוד חודש מהיום, ליל הסדר. שומרי מצוות 'מתחילים לדרוש בהלכות הפסח שלושים יום קודם לחג', מה שאומר, בחישוב קל, מוצאי פורים. שניה אחרי תפילת ערבית של פורים אנחנו כבר עם הראש בפסח. היי, תנו רגע להוריד את המסכה! לא נותנים לנשום הדוסים האלה.
אבל יכול להיות שהצמידות הזאת מספרת עוד משהו. תכף נתחיל לבלוש אחרי כל פירור חמץ, ולא פחות חשוב מזה - החמץ שבלב. נאיר באור נר את כל הפינות החשוכות כדי למצוא שם שבב אחרון של ספקות, לבטים, כעסים קטנים. חמיצות. פסח לא נותן לנו להסתתר מאחורי העמדות פנים, ולא עושה הנחות.
בפורים תחפש את עצמך למי שבא לך. רגע אחר כך, תתחיל לחפש את עצמך, באמת.
פוסט פורים שמח, בליל הסדר אני מתחפשת לבלוגר הידוע אליהו ענבים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דוסית בעיר הגדולה
