אחרי חצי שנה של צריכה מסיבית של טלוויזיה הלחץ בחיים שמחוץ מכריע אותי ומוריד לי את שעות הצפייה ברהיט הכי יפה בבית לכמות מזערית. שלא לדבר על הזמן שיש לי לחשוב, בעיניים ציניות, על מה שראיתי ולהעלות את הגיגיי לכאן.
עבודה, לימודים וזוגיות השתלטו על חיי בדרך שאני לא בטוחה שמוצאת חן בעיניי בזמן שאני צריכה לחשוב על כך שכמה טוב שבית האח התרוקן מפלולות, המערכון של ארץ נהדרת עם המוכרות בחנות הוא אחד הטובים ועוד כהנה וכהנה, אני עסוקה בדברים אחרים, לא חשובים בהרבה.
יש בהחלט סיכוי שאחזור לתפקד, אם רק בגלל הסיבה שקשה לי לשמור בבטן. זאת הסיבה שהבלוג ואני יוצאים לחופשה ולא מחזירים את המפתח,הוורד, הצ'ק, השעון או יוצאים לראיון עם ארז טל.
זה להתראות ולא שלום.
שיט הזדקנתי