התוצאה

טוב תראו א דיי מאוכזבת מכמות התגובות והכול אבל היי

מה אאני מצפה אחרי הנטישות שאני נתתי הא?

אבל בכול זאת דיי חבל לי..

אני יודעת שיש אנשים שניכנסים ואני רואה את זה וזה פשוט עצוב שהם לא מגיבים!

אני יודעת מאיזה בלוגים ניכנסים קבוע וקוראים ואני מכירה את רוב הבלוגים

קראתי אצלהם פעם אבל זה פשוט לא הוגן שאתם ניכנסים ולא מגיבים!

זה פשוט ממש ממש ממש מעליב!

אבל ביגלל שהבטחתי לעצמי לסיים את הסיפור הזה בין עם אתם רוצים או לא אני אעלה עכשיו פרק

אבל אנשים אני מבקשת ממכם תגיבו!

ועם כבר הגבתם ואהבתם למה לכם להתעמץ וליכנס ליבדוק עםעלה פרק או לא? או לפספס פרק?

פשוט תרשמו לקבועים, תגידו לי בתגובות ואני אוסיף ואגיד לכם מצתי עולה פרק!!

אבל זה פשוטטטטטטטטט!

אז תעשו את זה!

(געד אני עצבניתעכשיו אז הוצאתי הכול עליכם... מה זה סורי!)

טוב יאללה אני שונאת לחפור!

פרק:

~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~

פרק 8:

"טום?" שאלה אותו אבי בזמן שהם יושבים מחובקים כבר כמה דקות

"מממ?" אמר והרים את ראשו מהכתף שלה

"אל תדאג הם יחזרו, לאיימי יש נטיה לא קלה להסתבך בצרות אבל היא מומחית בלצאת מהם..." אמרה מסתכלת לו בעיניים עם חיוך מעודד,

"איך הם יצאו מזה? האיש הזה מסוכן! יש לו נשק! וביריונים! והוא לקח אותם!!" אמר עם דמעות בעיניים, היא הסתכלה לו בעיניים ובחיים לא חשבה שהיא תרא את טום קאוליץ , ועוד עם דמעות... הגנגסט החש עם דמעות?

"אוקיי תרגע.. תרא..." אמרה לוקחת נשימה וממשיכה, "איימ לא ניכנעת והיא בנאדם שלא יוותר גפ עם ינסו להרוג אותה ולא יצליחו כי יש לה תמיד אקדח איתה... טוב רוב הזמן... והפעם היא לקחה את האקדח! אני יודעת גם שהיא ואהבת לשחק משחקים.." וטום קטע אותה

"מישחקים? מה הקשר???" שאל לא כולכך מבין,

"לא ידפוק! היא תשחק במשחק של החוטף וכשתשתעממם או שזה יהיה מסוכן מידי בעינייה היא תיפעל והכול יצא בסדר" אמרה מנסה לעודד אותו

"אני מקווה שהם לא יפגעו בהם..." אמר טום חושב עם כול הדברים שעבר עם ביל.

"טוב... אניחושב שאני אלך לישון... לילה טוב! תישן זה יעזור לך להרגיש טוב יותר!" אמר קמה לכיוון הדלת

"תודה את ממש עזרת לי" אמר טום קם ללות אותה

"ביי" אמרה וגנבה לו נשיקה קטנה על השפתיים......

~אצל איימי וביל~

התנשקו, זה היה טוב, זה היה נהדר וקסום, זה היה פשוט כמו חלום, כולכך טוב וכולכך מדהים...

"מה זה? הזוג אוהבים סוף סוף מפגין רגשות?" אמר צ'אק  כשניכנס לתת לנו אוכל

"אמא'לה" אמרתי, ניבהלתי, הכול היה שקט ורגוע ופתאום הוא ניכנס עם כול הבס שלו, ביל חיבק אותי בידיו, אומנם לא הרגשתי מוגנת אבל אהבתי את זה, זה היה נעים...

"הבאתי לכם אוכל,שלא חשבו שאני לגמרי מניאק" אמר וזקח מגש על השולחן והלך. אני וביל הסתקלנו זה על זו ואז על המגש, היה שם לחם בן שבוע לפחות עם גבינה בת שבוע גם כן ושתי כוסות מיים

"אני לא אוכל את זה, מי יודע כמה זמן זה קייים..." אמר ביל מסתכל בגועל לכיוון השולחן

"הוא ממש מטומטם" אמרתי מוציא את התיק שלי מאחורי הגב,

"החבאת את התיק שלך?" שאל עוקב אחרי מה שאני עושה

"חח כע, רוצה מסטיק?" שאלתי נותנת לו, הוא לקח מסתיק ואני המשכתי לחתת,

"מה את המחפשת?" שאל מציץ

"את זה!" אמרתי מוציא את האקדח שלי וביל ניכנס לשוק

"מה?" שאלתי לא מבינה

"ונתנו לך להיכנס עם זה להופעה?"שאל בהרמת גבה

"נירא לך שבודקים שם?" אמרתי בודקת כמה כדורים יש לי

"טוב אז מעכשיו יבדקו..." הוא אמר עדיין מזועזע

"אוי נו מה יש'ך, זה לא שאני רציתי להרוג מישו... זה רק מניסיון רחוב..." אמרתי קמה לעבר הדלת,

"מה זאת אומרת 'מניסיון רחוב?'" שאל מופתע

"תרא... אני גרה בפנימייה, אמא שלי מתה ואבא שלי בכלא, וכול זה קרה ליפני גיל 15, אז חייתי ברחוב שנתיים עד שהמשטרה סחבה אתי לפנימייה הזאת, ובמשך השנתיים למדתי דבר אחת או שנים על בחיים" אמרתי בודקת עם יש שומרים בחוץ, "הלווווו????!!!!!!" צעקתי... לא היה מענה.

"ואוו אני מצטער על ההורים שלך..." אמר נעמד לידי עוקב אחרי מה שאני עושה,

"טוב אני לא ממש" אמרתי בודקת איפו נמצא המנעול,

"מה את עושה? ולמה לא חבל לך על ההורים שלך?" שאל בסקרנות,

"אני מחפשת איפו המנעול, יש פע יותר ממנעול אחד, ובדרך כלל המנעול הראשון נמצא פע והמנעול השני פע או פע" אמרתי מרא לו על הדלת ומתוך יאוש לחפש איפו המנעול נישענתי על הדלת והיא זזה מאט וראו את המנעולים,

"הינה המנעול השני" אמר ביל מצביע לעבר הדלת

"וואלה, תודה" אמרתי וזזתי כמה צעדים אחורה, "תזוז הצידה" פקדתי לעברו והוא זז

"מה את הולכת לעשות?" שאל בהרמת גבה,

"אני הולכת להוציא אותנו מהמקום המסריחה הזה" אמרתי ונישמע ירייה,

"מה את עושה?!?!!!!" צעק עלי בעצבנות

"תרגע! צ'אק הלך לעיר לכמה שעות ונעל אותנו פע, עם הוא נעל אותנו פע אז אין שומרים כי עם הוא לא היה נועל אותנו הוא היה שם שומרים" אמרתי והוא הנהן, פתאום נישמע עוד ירייה

"אה!" בבקשה תזהירי אותי פעם הבאה!" אמר

"סבבה" אמרתי והצצתי מחוץ לדלת, החדר הגדול היה ריק...

"קדימה בוא! אנחנו מסתלקים מפע" אמרתי רצה לכיוון ודלת שמובילה החוצה ,

"את בטוחה שזה בטוח?" שאל בקול מפוחד מעט,

"אתה רוצה להישאר פע ולחקות לצ'אק או למישו שיבוא להציל אותנו, עם זה יקרה ביכלל?" שאלתי, ידעתי שהוא רוצה להתרחק מצ'אק כמה שיותר.

עצרתי.

"למה עצרת?" שאל עוצר אחרי,

"עד כמה אתה טוב ביריות?" שאלתי אותו מתקרבת לשולחן קטן ולוקחת רובה, כדורים ומפתחות לאופנוע משם,

"אההה...."

"ניסתפק בזה" אמרתי ונתתי לו רובה,

"אני לא יכול לירות במישו!" אמר מחזיר לי את הרובה

"אתה לא חייב לירות, רק תכוון והם כבר יצייתו לכול פקודה" אמרתי שמה את הכדורים בתיק שלי

"בסדר..." אמר  הולך אחרי החוצה

"אתה נוהג?" שאלתי וסתקלתי על האופנוע שעמד חוץ, זה היה אופנוע יחסית חדש, בצבע כחול-ים

"אוו לא..." אמר בקול מפוחד, "אנילא עולה על זה" אמר בזמן שאני  מתישבת על האופנוע

"אתה רוצה להישאר כאן??" שאלתי אותו, כול פעם השאלה הזא הלחיצה אותו יותר יותר "אז יאללה תעלה!", הוא התיישב מאחוריי

"את יודעת איך נוהגים בדבר הזה?" שאל

"כע, מגיל 14" אמרתי ונסענו לכיוון העיר הקרובה....

~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~_~

זהוו...

תגיבו?

ותירשמו לקבועים :]