התוצאה

יאאאאייי פרק 9...

הוא יצא לי קצת קצר כי הייתי צריכה לעשות מתח אז..

מראש.. סורי...

D:

תהנו!

פרק 9:

~אצל אבי ואלכס (צהריים)~

"נו אלכס מישו דופק בדלת! אולי תיפתחי כבר?!" צעקה אבי

"אולי את תפתחי?" החזירה לה אלכס הקול כועס ולא פקחה עיניים,

"אני ישנה"

"נו אז? גם אני ישנה!" צעקה עליה יותר בעצבים,

"שמישי כבר תיפתח ת'דלת הזאת וזהו!" צעק טום מעבר לדלת

"חבר שלך לכי אליו" אמרה אלכס מתכרבלת בשמיכה, אבי זקרה אל אלכס כרית וקמה לדלת שוכחת שהיא בחזייה ותחתונים בלבד..

"מה?" אמרה בעיניים סגורות וקול ישנוני,

"אהבתי" אמר טום וחייך חיוך רחב

"מה?" שאלה לא מבינה וטום הצביע על הלבנים שלה, אבי נהייתה אדומה וטרקה את הדלת בפרצוף של טום,

"איייה!" חתיכת…. זה פגע לי באף!" התלונן מאחורי הדלת בזמן שאבי נעטפת בשמיכה

"חתיכת מה?" אמר כשפתחה את הדלת שוב

"חתיכת גוף יש לך… ועוד עם חזייה ותחתונים אדומים" אמר ועשה גבות עם חיוך פלרטטני ,

" מה אתה רוצה?" שאלה אבי עם מבט כועס מעט,

"דיווד אמר למישו מאיתנו להעיר אתכן, והפסדתי בהתערבות.." אמר בפרצוף עצוב, "אבל זכיתי ליראות אותך חצי ערומה!" אמר שוב עם אותו חיוך

"למה להעיר אותנו?" אמרה בזמן פיהוק,

"אנחנו הולכים לריאיון וצריך שתבואו איתנו" אמר בודק בפלא מה השעה,

"מה אתם צריכים אותנו?!" צעקה אלכס מהמיטה,

"לא יודע… דיוויד רוצה שניפגש בלובי בעוד חצי שעה והוא יסביר למה הוא צריך אתכן…" אמר מפהק גם הוא מהפיהוק המדבר של אבי,

"נירא לי הם רוצים לדבר על ביל ואיימי" צעקה אלכס הפעם מחדר האמבטיה

"אולי לא יודע" אמר טום מסתכל על אבי,

"טוב בסדר אני אכנס להתלבש ביי!" אמר והסתובבה לכיוון הדלת,

"מה עם איזו נשיקה קטנה?" שאל טום את אבי רגע ליפני שהיא נכנסה, היא הסתכלה עליו שניות אחדות ואז התקרבה ונישקה אותו בלחי וברחה לחדר.

"צאי מהאמבטיה! גם אני רוצה להתקלח!!" צעקה אבי דופקת על הדלת,

"הרגע נכנסתי… תחכי קצת!" אמרה אלכס פותחת את זרם המים החמים,

"אבל את מתקלחת שעוווווווווווווווווווות" אמרה אבי והלכה ליראות קצת T.V.

~נקודת מטב של איימי~

"אנחנו נוסעים עם אופנוע גנוב באמצע שומקום לשומקום" אמר ביל בזמן שהוא שם את הראש שלו עלי,

"אולי דיי עם הפסימיות הזאת?! יש לי כבר פסימית אחת בחיים! לא רוצה עוד כאלה" אמרתי נוהגת על האופנוע,

"אולי אפשר לעצור לרגע?" שאלה ביל בקול ילדותי,

"למה? זה דחוף?" שאלתי מתחילה להאט,

"כע, יש לי פיפי" אמר עדיין בקול הילדותי,

"תתאפקי קצת!" אמרתי מגבירה מהירות,

"תגיי את לא חושבת שאנחנו נוסעים מהר מידי?" שאל מהדק את האחיזה שלו בי

"מה פתאום" אמרתי מחייכת לי,

"טוב אז עם אנחנו הולכים לנסוע במהירות הזאת אני מקווה שנעשה עצירה בקרוב כי אני הולך להשתין פע מרוב פחד!" אמר ואני עוצרת.

ביל ירד ורץ לאחורי העץ היחיד שעמד שם, לקח לו קצת זמן….

"בואי ניסע" אמר מתיישב במקומו,

"חשבתי שבנים משתינים מהר" אמרתי מצחקקת,

"לא כשהם מתאפקים יותר מ13 שעות!" אמר לובש את הקסדה.

התחלנו לנסוע.. הנסיעה הייתה ארוכה מאוד. העיר הקרובה ביותר הייתה במשך 500 ק''מ מהבית העלוב ההוא. כמעט ולא דיברנו, כול אחד היה עסוק בשלו, אני חשבתי על איך לחזור הביתה וביל חשב על מה שדיברנו בזמן שצ'אק החזיק בנו.

"תגידי למה התכוונת בזה שאמרה "אני יודעת איך זה מרגיש?" " שאל ואני חשבתי עם לענות או לא,

"ליפני כמה חודשים גם אותי אנסו…, טוב בעמם זה היה חבר שלי, הוא היה מסומם ואני לא רציתי אז זה הלך בכוח…" אמרתי עדיין נוהגת,

"ואוו.. אין לי מה להגיד…" אמר בקול מצטער מאט "ו…., איך אמא שלך מתה? עם לא אכפת לך שאני שואל" אמר טיפה בקול מבוייש

"אבא שלי אנס אותה כבר כמה שנים בכול ובפעם האחרונה היא התנגדה לו ממש והרביצה לו וכול השיט הזה אז הוא הרג אותה וזהו, ובי הוא התעלל מעט, למרות שהוא אהב אותי מאוד, וכול פעם שהיה מרביץ לי אחרי כמה דקות היה מביא לי מתנות…" אמרתי עם דמעות בעיניים שלאט לאט החלו להסתיר את הכביש וירדנו מעט מהמסלול

"תיזהרי!"

זהו!

ובלי הצפות בשם אחרים!!!!!1

ככה אני לא אעכב את הפרק ב-3 ימים!!


אה ותצתרפו לקבועים ולמנויים ^^