התוצאה

תראו איזה מזן יפה מאתי לי לעדכן (07:05)

טוב יאללה לפרק??

יש לי רק בקשה קטנה, מהפרק הקודם גיליתי שיש לי עוד 2 קוראות שבחיים לא ראיתי אותן מגיבות!

אנשים זה א ממש יפה מה שאתם עושים!!!

עם את קוראים ואוהבים את הסיפור מה הבעיה שלכם לכתוב מילה או שניים עליו בתגובות?

זה לוחק ממש דקה מהחייים!!

בחייאת רבק!

תתחשבו מעט!!!!!!!!!!!

טוב יאללה...

רוצים פרק??

תהנווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

מהפרק הקודם:

"ביל? הכול בסדר שם?" שאלתי בזמן שזרם המים החמים זרם על גופי החיוור מעט,

"ביל?" לא הייתה כול תגובה, היה שם רעש, צעקה ועכשיו שקט,

~דפיקה בדלת~

"מי זה?!" שאלתי בפאניקה, הדלת נפרצה ובפתח עמד…

פרק 12

"ואוווו, אחלה גוף…" אמר עומד בפתח הדלת, עיניו היו אדומות וידיו רעדו, קולו היה עמוק יותר מהרגיל, הוא נראה שונה, היופי הטבעי שלו נעלם כאילו לא היה והוא הפך להיות אדם שונה לגמרי…

"מה עובר עליך? אתה בסדר?" שאלתי אותו, הוא ניכנס לחדר האמבטיה סוגר את הדלת אחריו, הוא התקרב אלי לאט לאט והתיישב על קצה האמבטיה מביט בגופי הערום שבמים, עיניו נדדו מלה מטה על כול גופי וחיוך אט אט התפשט על שפתיו "מה?" שאלתי אותו למראה החיוך חושף שיניים ישרות ולבנות.

הוא הרים אותי מהמים על ידיו ולקח אותי למיטה, בזמן שהייתי אצלו על הידיים שמתי לב שעיניו אדומות והאישונים שלו מורחבים באופן מוזר…

"הכול בסדר, ביל?" שאלתי, הוא הנהן ושם אותי על המיטה הולך לצד השני של החדר ומוריד את המגבת מראשו, התיישבתי לי על המיטה ערומה לגמרי, הרגשתי דחף להתכסות בשמיכה שהייתה על מיטה אך לא עשיתי זאת, משומה בטחתי בביל כאילו אני מכירה אותו שנים, הוא החל להתקרב אלי עם משו בידיו, אחרי כמה צעדים הוא הוריד את המגבת השנייה…

"ביל? מה אתה עושה??…." שאלתי לא מבינה מה עלה בגורלי, הוא התיישב על המיטה ערום גם הוא והראה לי מה יש לו ביד,

"קונדום?" שאלתי עושה את עצמי לא מבינה אך הבנתי הכול מעולה

"רוצה לעזור לי?" שאל בקול העמוק הלא אופי לו

"אני לא רוצה את זה עכשיו" אמרתי מצמידה את רגליי לבטן

"קדימה… את תיהני.. אני מבטח לך!" אמר בתוקפנות קלה והחל להתקרב אלי

"אל תתקרב אלי שמעתה?" צעקתי עליו ושמתי את השמיכה עלי, הוא הוריד ממני את השמיכה והמשיך להביט בגופי ממשיך להתקרב לאט לאט כאילו עושה לי מוות איטי…

~ת.פלשבק~

"לא ילך לך!" צעק מוציא את ה'חבילה' שלו ומחדיר לתוכי,
"אעעעעעעעעעעעעעעה" צעקתי, זה כולכך כאב, זה היה כולכך לא נעים, זה היה מגעיל, לחשוב שהוא אצלי, שהוא בתוכי, שהוא עושה אותי....
"פיט! תפסיק את זה עכשיו ומייד!!!" צעקה המורה שנכנסה שניות ספורות אחרי שהוא היה בתוכי, שבכיתי, שהוא עשה אותי...

~ס.פלשבק~

~נקודת מבט של טום~

"טומי? תספר לי מה קרה?" שאלה אותי אלכס בקול האופטימי שלה

"זה היה ביל, הוא התקשר אלי לפני כמה שניות, שאלתי אותו עם הוא בסדר, הוא ענה לי בכן, ואז ישמעו קולות ורעש והוא צעק 'הצילו' ואז השיחה התנתקה לה" אמרתי מרגיש איך משו לא בסדר עם אחי היקר והאהוב, מרגיש איך משוו קורה לו… איך מישו עושה לא משו…

"דיוויד אפשר לבטל את הריאיון?" שאלה אבי

"עם זה היה לעיתון אז היה אפשר אבל זה בT.V, בשידור ישיר… מצטער ילדה אבל אי אפשר!" אמר בקול מנחם מה שבכלל לא התאים לדיוויד  "אבל אחרי הריאיון נלך מייד לתחנת המשטרה ונדבר איתם על זה, אני בטוח שהם ימצאו פיתרון. אבל עכשיו תנקה את הראש שלך מעט ותתחיל ללכת לכיוון הבמה אתם עולים עוד כמה שניות." אמר בעדינות והלך לשבת בקהל

~נקודת המבט של איימי~

פתחתי לאט לאט עיניים מסתכלת מסביב, כאב לי מעט הגוף, בעיקר החזה והידיים, משו היה חסר לי.. משו שאני….

"ביל?" שאלתי המומה מהמראה, הוא ישב ערום עם הגב על הקיר, מחוסר הכרה עם שפה מדממת, התקרבתי עליו מעט ואז נזכרתי מה קרה…

~ת.פלשבק~

"ומה יקרה עם אני אמשיך להתקרב אליך?" אמר ממשיך להתקרב עלי עוד ועוד, בעיניו היה מבט משוגע מעט, מבט שיכול להכניס אדם לפאניקה, מבט שמזכיר מעט…

"ביל אתה מסומם!" צעקתי לו, הוא צחקק והחל לגעת לי בחזה, "ביל תפסיק עם זה, זה לא נעים!" אמרתי מורידה את הידיים שלו ממני, אך זה לא עצר אותו לגעת בי יותר חזק, "אח ביל! אתה מכאיב לי!!!" צעקתי מאיפה לו בוקס,

"אח בתזונה!" אמר נוגע בשפתו ורואה שהיא מדממת, "אני אהרוג אותך חתיכת…" החל להגיד ולהרביץ לי מעט, ניסיתי להגן על גופי בעזרת ידי אך הוא המשיך להרביץ כואב יותר ויותר

"אתה… מכאיב… לי!!!" אמרתי בקול מתגבר עד שצעקתי, דחפתי אותו ממני והוא עף למטה, קיבל מכה בראש והתעלף, ניסיתי לקום אליו לראות מה איתו אך הסחרחורת גברה עלי והתעלפתי גם אני..

~ס.פלשבק~

"גאד דמט מה עשיתי?" אמרתי בכול רם מתחילה להתלבש מהר, לבשתי את הבגדים שלי מההופעה כי לא היה לי משו אחר ללבוש ועל הדרך זרקתי על ביל מגבת שתסתיר את פגל גופו התחתון, במהירות סיימתי להתלבש וסידרתי את החדר בקטנה וניגשתי לביל

"ביל?" שאלתי אותו סוטרת לו קלות על לחיו החיוורת, "ביל אתה שומע אותי?" שאלתי מגבירה את עוצמת הכאב מעט… הוא לא עונה… "פאק הרגתי אותו…"

"בסדר… נעשה את זה בדרך הקשה.." אמרתי קמה לכיוון המיני בר שעמד בפינת החדר ומוציא משם קוביית קרח, "ביל, זאת אזהרה אחרונה, אני שמה עליך את הקרח" אמרתי אך הוא עדייו לא הגיב, התקרבתי עליו מעט ושמתי עליו את הקרח…

"אהאהההאהאה, שייסה זה קר! זה קר!!!" אמר מקפץ ממקום למקום בזמן שאני צוחקת לי בשקט.

"למה אני בלי בגדים?" שאל הולך מהר להתלבש

"אנחנו צריכים לדבר עכשיו…" אמרתי בקול שקט ורגוע

"אוקיי.. מה קרה איימי?" שאל אחרי כמה שניות שהוא יצא והתיישב על המיטה,

"הייתה על סמים?" שאלתי אותו ישירות מבלי ללכת סחור סחור

"אממ..ניסיתי פעם כשהייתי בן 13 או 14 אבל לא התמכרתי או השתמשתי בזה באופן אובססיבי" אמר מנסה להסתכל לכול מקום אחר רק לא לעיניים שלי

"לא, התכוונתי לעכשיו, בהווה, בזמן אמת, אתה משתמש בסמים?" שאלתי חוששת מעט מהתגובה שלו כלפי השאלה שלי,

"לא. למה?" שאלה מסתכל עלי הפעם

"הייתה על סמים… ו… ניסית להשכיב אותי בכוח… ו… העפתי לך בוקס ואז הרבצתה לי ואז העפתי אותך ממני ונפלתה וקיבלת מכה בראש ו…. כנראה זה גרם לאובדן זיכרון…" אמרתי לאט ובשקט מחכה לתגובתו בתקווה שזאת לא תהייה תגובה אלימה..

"מה??!" שאל ביל בהלם והוריד את ראשו לאות בושה….

~נקודת מבט של טום~

"תודה רבה לכם טום, גוסטב, גאורג ו… בנות" אמרה המראיינת בחיוך מאולץ וגם אני חיכיתי חיוך מאולץ. כולנו קמנו מהספות והלכנו אל מאחורי הקלעים

"אל תדאג טום, נלך עכשיו לתחנת המשטרה והם יגלו את המקום שממנו ביל התקשר…" אמרה לי אבי מחזיקה לי את היד, הסתכלתי עליה במבט עצוב ועזבתי את ידה.

"טום? ו… אחת מכן בנות, אתם צריכים לבוא איתי לתחנת המשטרה עכשיו" אמר דיוויד מחכה שאני ואחת הבנות נתקרב,

"אני אלך" אמרה אלכס ואבי הנהנה לה, היא נעמדה ליידי מחייכת חיוך אופטימי ומנחם מה שלא ראיתי אצל הרבה בנות שפגשתי, וביניהן כולל את אבי

"טוב נוסעים, תיכנסו למכונית" אמר דיוויד וכולנו נכנסנו בזמן שהאחרים נוסעים חזרה למלון לנוח אחרי היום המתיש הזה.

~כעבר שעתיים~

"טוב אדון קאוליץ וגברת סמית' אנחנו יכולים לאתר מהיכן השיחה" אמר השוטר הגבוה בעוד בשוטר השני ניגש עליו עם דף ולוח שלו משו, "בעצם, כבר איתרנו מהיכן הגיע השיחה" אמר השוטר ברוגע

"מה? מאיפה? אני נוסע בשנייה זאת לקחת אותו!" צעקתי מתלהב בקול רם,

"מצטער הינך יכול לנסוע לשם כיוון שיש צורך במשטרה שתלווה אותך משתי סיבות: אחת אתה מפורסם ולא יכול להסתובב חופשי"

"הוא אומר את זה כאילו אתה רוצח" צחקקה אלכס בשקט

"והסיבה השנייה היא שאחיך נחטף והוא יכול להיות מוחזק בידי מחבלים או פסיכופטים חמושים" אמר כותב משו בדף "אנחנו נתקשר אליך מחר בסביבות 10 ונבוא לקחת אותך ואז ניסע לאחיך ונציל אותו" אמר מסתכל עלי בעיניים המנסות ללא כול הצלחה לנחם.

"זיין, אני נוסע לשם עכשיו!!!"

זהווווווווווווו….

ישבתי על הפרק הזה 3 ימים ואני לא מגזימה!!!

אני יודעת שהוא יצא בעייתי ולא במובן הכתיבה העלובה שלי אלא במובן העלילה עצמה.

אני אישית מקווה שנהנתם ושהצלחתי להשאיר אתכם במתח…

עד הפרק הבא…

תישארו יפים D;