לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

התוצאה


ליפעמים מפגש מקרי אחד יכול להוביל לאסונות מופלאים

Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 401115296 



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2010

וואנשוט ללא שם- חלק א'


מי אמר וואנשוט ולא קיבל???

בגלל בקשה חמודה החלטתי לעלות לכן וואנשוט,

כידי שלא תחשבו שהזנחתי את הבלוג וזהו,

אני עובדת על הסיפור החדש ואני מתקוונת להשקיע בו הרבה!!!!!!!

 

ועכשיו לבקשה של מישו ואני לא אגיד שמות כאן (יובלי) אני מעלה וואנשוט *מחיאותכפייםמחאיותכפיים*

תהנוווווו!!!!!!:

 

 

 

 

 

"עם העולם יתמוטת את תבלי איתי את השניות האחרונות?" שאלתי אותה כאילו שזה קרוב,

"לא" היא ענתה הייתי בשוק!!!

"מה?" אמרתי כידי לוודא ששמעתי נכון,

"אמרתי לא מה אתה לא מבין?? ניין!!" היא אמרה וקמה,

"אבל למה?" שאלתי קם אחריה,

"יש לי חבר" היא אמרה בפשטות  ובעייניה הייתה רייקנות שלא ניראתה מעולם......

"כן אני, אני יודע את זה" אמרתי לא מבין,

"לא אתה חתיכת אימו עלוב" היא אמרה כאילו שזה מובן מאליו, דמעות עלו בעייני........

"אז... אז מי זה?" צעקתי עם דמעות וקול חנוק,

"תחשוב לבד, יש לך 3 רמזים, הוא מכונת סקס אמיתית, השם שלו מתחיל ב-'טו' וניגמר ב-' ממ'" אמר וגילגלה עיניים וטום צץ מאחוריה,

"הי בובה" אמר וצירפת אותה מול הפרצוף שלי.

 

"אעהאעהאעהאעהאעהאעהאעהאעהאע" צעקתי על כול האוטובוס,

"מה יהיה ביל? עם הסיוטים שלך אפ'חד מעיטנו לא ישן!" אמר לי טום מהמיטה שלמטה ובעט בה חלש,

"מה קרה הפעם ביל?" אמר דיווד ובידו כבר היתה כוס מיים מוכנה ומטלית, לקחתי את המטלית וניקיתי איתה את מצחי שכוסה בזעה קרה מהסיוט ושתיתי קצת מיים,

"היה לי עוד סיוט...." אמרתי שמח להיתעורר למציאות,

"מה חלמתה? שאתה עוד פעם נופל מה גג?" אמר גיאורג חצי רדום כבר,

"או שהמעריצות אוכלות אותך עוד פעם?" אמר איתו גוסטב,

"או שזה חלום חדש?" אמר טום מלמטה,

"כן! איך ידעתה?" אמרתי,

"חלמתי על זה שחברה שלי בוגדת בי איתך"

"חלמתי על זה שחברה שלי בוגדת בי איתך"

 אמרנו בפה אחד,

"מה?" כולם שאלו,

"או יופי עוד חלום אחד לשני תאומים, תיפתרו את זה מחר, עכשיו כולם לישון!" אמר דיווד ונתן לטום מכה במצח כך שהוא עף אחורה על הכרית והלך

"מה אמרת?" שאל טום בשניה שדיווד סגר את הדלת,

"חלמתי שחברה שלי בוגדת בי איתך" אמרתי מיסתקל עלי הפוך,

"אני חלמתי שחברה שלי בוגדת איתך לא שלך איתי" אמר הוא קם חזרה למצב ישיבה,

"דיי חבר'ה רציני, דברו על זה מחר!" אמר גיאורג וכולנו הלכנו לישון,

 

למחרת בבוקר לא היה לי כוח לקום, לחזור לביל, לחברה שלי, אחרי החלום הזה לא רציתי כולכך ליראות אותה למרות שידעתי שזה לא אמיתי,

"קום כבר יא שמן עצלן!" צעק לי טום,

"אני קם, אני לא קם, אני קם, אני לא קם" ארתי לי לבד בשקט בלחש,

"קום כבר נו אתה עוד פעם תעקב את כולנו!" אמר דיווד,

"קמתי קמתי,"

את שאר היום בילינו בנסיע בטור-בוס שלנו חזרה למגדרבורג אבל הייתה לי הרגשה משונה למדיי........

 

 

 

את ההמשך תיקראו מתי שיהיו מספיק תגובות מתחנפות וחמודות!

 

 

נכתב על ידי , 22/1/2010 21:12  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Final Day


אז כמו שהיבטחתי אני מעלה וואנשוטיק

ואני מבטיחה לכם שכבר התחלתי ליכתוב את הסיפור החדש....

 

 

 

~יום שבת ה-1.12.2012~

*ועכשיו נעבור לחדשות... כידוע ב21 לחודש לוח השנה של שבט מאיה ניגמר וסוף העולם בא, הרוב טוענים שזה לא נכון, כעת נעבור לכותב שלו סטנלי ווקסלר שנימצא הרגע בברלין בועידת האו"ם, כן סטנלי, נעברו אליך, תודה אנדי, כמ שאתם רואים צופים יקרים אני נימצא עכשיו בחדר האו"ם והם כעת דנים על ה-21.12.2012 בואו נירא מה קורה שם..*

"יואווו איזה חפירות...." צעק טום וכיבה את ה-T.V

"למה כיבתה את זה אני הקשבתי לזה!" צעקתי לו מהמטבח,

"הם כול שנה חופרים שסוף העולם מגיע שנה הבאה וזה עדיין לא קרה!" אמרה קם וניכנס למטבח מסתקל אל איך שאני מכין קפה,

"זוכרת איך אמרו שבשנה 2000 העולם יתפוצץ או משו?" אמר לוקח את הקפה שהכנתי לו ולוקח שלוק,

"כן... היינו אז רק בני 12, איזה מלחיץ זה היה...." אמרתי מדליק סגריה

"מלחיץ? זה היה קורע! כולכך פחדת עד שלא רציתה לצאת ממיטחת למיטההה!!!" אמר ניקרע, "לא רציתה לחגוג את גח המולד! עש שאבאמא סופסוף נתנו לנו אלכוהל לא יצאתה! כלכך פחדתה עד שלא פתחתה עייניים אפיל בשביל ליראת כלום!!!" אומר צוחק בקול רם ואני התחלתי ליצחוק גם כן,

"אמא חשבה שכבר שתיתי וביגלל זה היתנהגתי ככה... אבל גם אתה פחדתה! אני זוכרת שכשנפתה מהמיטה צעקתה וצווחתה 'הצילו הצילו אני הולך למות אני הולך למווות ביל הציל...'" אמרתי חיכיתי אותו, והוא היסתקל עלי במבט מאיים,

"זה כבר לא מצחיק" אמר בשקט ובאדישת ולקח שלק מהקפה שלו,

לרגע הייתה דממה.... אבל זה לא נמשך יותר מדי זמן....

"אתה לא מבין איך צווחתה!"

"אתה לא מבין איך פחדתה!"

אמרנו בייחד וצחקנו....

 

~יום חמישי ה-20.12.2012~

*וככה ניגמר מבזק החדשות. וכעת נעבור לכתב שלנו סטנלי ווקסלר שידבר איתכם על מחר- היום האחרון-* אמרת הכתב ואני כיביתי את ה-T.V

"סטנלי הדביל..." אמרתי מדפדף בעיתון, כול עמוד שעברו עייני עליו הם מצאו את התהריך הארור הזה 21.12.2012

"תגיד טום" אמרתי וראיתי אותו בידיוק יוצא לסלון כנירא מהמקלחת כשמגבת אחת מחסה את פלג גופו התחתון ועם המגבת השנייה הוא מכסה את שערו

"מממ??" אמר מתיישב הכורסה ממול,

"חשבתי שעם מחר באמת זה היום האחרון, אולי נעשה הופעה אחת אחרונה מחר?" אמרתי ממשיך לדפדף העיתון

"אחלה" אמר וקם להיתלבש,

"זה בסדר את תתריח את עצמך יותר מדי אני אתקשר לדוויד" אמרתי באדישות, וחייגתי לדוויד, פתאום שמעתי צילצול זה נירא כאילו הוא בא בחוץ לבית אבל ממש מתחת לדלת...

"ביל! פתח את הדלת הזאת כבר!-" צעק וניתק....

"ואוו האוזן שלי... אני עוד אעבד את השמיע שלי ביגללך.." אמרתי לדיווד שבידיוק נכנס וגיאורג וגוסטב אחריו,

"מחר, אתם, הופעה!" אמר בפשטות והיתיישב,

"נהדר זה בידיוק מה שאני רציתי לעשות, הופעה אחרונה ליפני הסוף.." אמרתי מתיישב גם אני וכך גם גיאורג וגוסטב,

"ביל איפו המסרק שלי?" ניכנס טום בבוקסר לא קשור, "אני כבר חוזר" אמר וניכנס להיתלבש ואחרי שחזר כולנו התיישבנו והתחלנו לדון על ההופעה האחרונה.

"אוקיי, יש לי רעיון! אז ככה, נכון השיר שלנו Final day? אז נשיר רק אותו ונעשה כמו בקליפ על גג הבניין, אבל בלילה, ויהיה מופע אורות והכול יתנהל כרגיל והכול ואז בסוף השיר נעלה על מסוק ונעוף משם.." אמרתי

"רעיון טוב ביל" אמר דיוויד "עכשיו כולכם לכו לישון טוב טוב ומחר ב-3 תתיצבו באולפן, אני בנתיים אדאג לפרסם את זה" אמר ורץ מהבית שלנו,

"תאמת? אני לא זוכר את השיר טוב כולכך טוב"

אז מה את רוצה להגיד שאתה רוצה עכשיו חזרה כידי שלא יהיו פדיחות?" אמר טום עושה לעצמו צמות,

"זה רעיון טוב.... 2-3 חזרות לא יזיקו" אמר גוסטב,

"טוב אז בואו" אמר טום כשסיים את הצמה האחרונה שלו.

 

~ יום שישי 21.12.2012 20:00~

"אוקיי חבר'ה, היופ זה היום האחרון!, תעשו את ההופעה הזאת להופעה הכי טובה שהייתה לכם איי פעם!" אמר דיווד ויצא לגג,

"אוקיי, אני טיפה לחוץ" אמרתי נושם עמוק,

"ואני חייב לשירותים!" אמר גיאורג ורץ מכאן,

"תקשיב אחי, עם זה באמת היום האחרון, אני רק רוצה שתדע..... אני אוהב אותך אחי! בחיים אני לא אחליף אפחד במקומך! בחיים" אמר לי טום עם מבט רציני בעייניו

"גם אני אחי, גם אני..." אמרתי ופתאום היתחבקנו, חיבוק אחים שהרגיש באמת אמיתי, כזה חיבוק שרק אח יכול לתת....

"אוו חיבוקים גם אני רוצההההה!!!!" צעק גוסטב והיצתרף לחיבוק, ואחרי כמה דקות גם גיאורג היצתרף,

"קבלו במחיאות כפיים את טוקיו הוטל עם השיר היום האחרון!!!!!!" צעק דוויד למקרופון, ופתאום נישמע רעש גדול, יותר גדול ממה שיש הבהופעות, ממה שיש בחלוקת חתימות, ממה שיש בשדה התעופה ומהכול בייחד, יצאנו לגג ברלין והדבר היחיד שראינו זה את הראשים של המעריצים שלנו, כולכך הרבה מעריצים,בחיים לא היה לנו כולכך הרבה מעריצים, כולכך הרבה רעש, כולכך הרבה היתרגשות....

"תודה, אני באמת מקווה שזה לא היום האחרון, כי אני באמת לא רוצה להיפרד ממעריצים נפלאים כמוכם, אין עליכם באמת!" אמרתי והתחלנו לנגן:

(מי שרוצה להיצתרף מוזמן :     http://www.youtube.com/watch?v=aavktCdM5SQ      )

 

 

And now we're here again
Up on your roof so high
The whole world can just go to hell
For all I care tonight
I can feel the end is near
It all has come as we had feared

And if our final day has come
Let's pretend to carry on
And if the end has now begun
Live on
Live on

I just can't believe the day has come
When all the clocks stand still
The horizon seems to disappear
And all our dreams are unfullfilled
I can feel the end is near
It all has come as we had feared

And if our final day has come
Let's pretend to carry on
And if the end has now begun
Live on
Live on

This is our final day
This is our final day
This is the final thunder
Up on your roof so high
Let's stay and wait for the morning
Even if it's not in sight

Has our ending just begun?
Don't care, pretend to carry on

And if our final day has come
Let's pretend to carry on
And if the end has now begun
Live on
Live on

And if our final day has come
Let's pretend to carry on
And if we stay we'll always
Live on
Live on

This is the final thunder
Up on your roof so high
Let's stay and wait for the morning
Live on
Live on
This is our final day

 

"תודה ולילה טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי למקרופון,

בדרך חזרה ךבתים הכול היה שקט, טום אפילו לא לקח בחורה, כולם ישבו בייחד וכול אחד חשב על שלו

 

 

 

~21.12.2010 23:50~

בשניה שניכנסנו הבייתה טום נפל על הספה ואני על הכורסה וככה העברנו את הזמן האחרון שלנו בייחד בדיבורים ובלחשוב על כול הדברים הטובים שעשינו ביחד..

"זוכר איך בהלואין היתחפשתה לערפד ואני לקאובוי?" שאל אותי טום ועצם את עייני,

"חח כן, אכלנו כולכך הרבה סוכריות... מאז אני לא אוהב שוקולד..." אמרתי מוציא לשון,

"איך אתה חושב שיבוא היום האחרון?" שאל אותי ופתח עיינים,  ועבר למצב ישיבה,

"אני חושב שכול בנאדם יעצום עייניים ולא יפתח יותר לעולם....."

 

אלה היום המילים האחרונות שלי, ובאמת כך זה קרה, אני וטום רק באנו למצמץ אבל אני ישר נירדמתי, לא היה לי מה להרגיש, לא היה לי מה לישמוע ,הדבר היחיד שהדהד בראשי היו המילים

 

                                          ' אני אוהב אותך אחי! '............................

 

 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ופע הוואנשוט!

אני יודעת עוד פעם עצוב, אבל טיפה,

אני מקווה ליראות תגובות.....

בבקשה?

נכתב על ידי , 12/1/2010 22:46  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחת ההודעות החשובות שיש!!!!!!!


 

 

 

 

החלטתי לוותר על הסיפור הזה מ-3 סיבות:

1. הוא עלוב ברמות קשות

2.אין הרבה תגובות

3.הסיפור יצא מטומטם יותר מזמרי מזרחית!

 

לכן אני 'נוטשת':

אני לא אעדכן זמן מה ובבעוד חודש אולי פחות אני אעלה סיפור חדשדש וטרי!

בזמן הזה אתם מוזמנים להתחיל  לפנטז על סיפור חדש,

 

ודבר אחד אחרון ליפני הסוף:

אני הולכת לעלות לכן וואנשוט קצר ביום רביעי אולי, מקסימום ביום שישי

ועכשיו  אתם מוזמנים להגיב לי על הפרישה (נאצה ומה שזה לא יהיה, רק לא הודעות של 'לא אל תיפרשי' וזבל כזה.....)

 

(אה כן, גם לא אכפת לי מתגובות של ללא שם ,מי שאין לה כוח ליכות שם לא חייבת יותר,אני לא אמחק יותר...)

 

וחרא אחד אחרון אחרון ליפני הסוף: פעם ילדים, תמיד ילדים!

 

נכתב על ידי , 8/1/2010 19:44  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , פאנפיקים , מועדוני מעריצים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטוקיו הוטל - התוצאה || יול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טוקיו הוטל - התוצאה || יול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)