לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

התוצאה


ליפעמים מפגש מקרי אחד יכול להוביל לאסונות מופלאים

Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 401115296 



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2010

פרק שלישי


הינה לכם פרק 3 קצר, כי לא מגיע לכם יותר מזה לפי כמות התגובות...

חשבתי שבגלל שאלה פרקים מעניינים יהיו טיפה יותר תגובות!

אבל לא...

אז יאללה קבלו במחיאות רגליים את פררררררררררררררררררררררררררררק 3

 

 

מהפרק הקודם:

"לא ילך לך!" צעק מוציא את ה'חבילה' שלו ומחדיר לתוכי,
"אעעעעעעעעעעעעעע" צעקתי, זה כולכך כאב, זה היה כולכך לא נעים, זה היה מגעיל, לחשוב שהוא אצלי, שהוא בתוכי, שהוא עושה אותי....
"פיט! תפסיק את זה עכשיו ומייד!!!" צעקה המורה שנכנסה שניות ספורות אחרי שהוא היה בתוכי, שבכיתי, שהוא עשה אותי...

פרק 3

הוא דחף פעם אחת אחרונה ועזב אותי, המורה לספורט לקח אותו מהחדר ואני ישבתי לי מקופלת בתוך עצמי עם השמיכה ובוכה...
"את בסדר?" שאלה אותי אלכס בפאניקה ניגשת אלי עם שקית ביד
"אנ... אני.. ל.. לא... יודעת!"צעקתי בוכה, מחבקת אותה עדיין עם השמיכה עלי
"זה בסדר, הכול יהיה בסדר...." אמרה מנסה לנחם אותי, אח ללא כול הצלחה,
"איזה בסדר? הוא עשה אותי, אנס אותי! זאת הפעם הראשונה שלי, זה הייה אמור להיות הדבר הכי יפה בשבילי, אבל הוא עשה את זה מגעיל, וכואב ולא יפה בכלל!" התבכיינתי על ידיה
"זה בסדר, יהיו עוד בנים אחרים שיהפכו את זה ליפה יותר ממה שאת חושבת, ליפה יותר מכול דבר בחיים" אמרה מסתקלת לי בעיניים,
"בטח" אמרתי בשקט מוחקת את הדמעות,
"קחי, הבאתי לך בגדים" אמה מביאה לי את השקית, אחרי רבעה שעה שלושת המורות שבאו הסתלקו וכמה דקות אחריהן הלכה גם אלכס, התחלתי להתלבש, היה לי כואב לזוז כי הוא טלש את הבגדים מהגוף שלי, היה לי הרגשה מגעילה ודוחה מבפנים...
יצאתי אחרי 5 דקות עם שמלה שחורה פשוטה וכפכפים למרות שהיה בחוץ חורף.
"איך את?" שאל אותי כריס שחיכה לי בחוץ עד שאני אסיים להתלבש,
"יהיה בסדר" אמרתי לא מסתקלת עליו אפילו יוצאת החוצה בגשם, חשבתי בהתחלה ללכת למעונות, חזרה לחדר שלי אבל לא היה לי כוח לאבי...
יצאתי החוצה הולכת למחששה, התיישבתי שם על אחת האבנים והוצאתי חפיסת סיגריות שאלכס הביאה לי בשקית ההיא, התחלתי לעשן אחת אחרי השניה לא מספיקה להוציא את העשן מהראות וכבר לוקחת עוד, זה היה אוטומטי, לא יכולתי לעצור את הדחף הזה של לעשן עוד ועוד ועוד, זה היה הרבה יותר חזק ממני.
"את תהרגי את עצמך בסוף..." שמעתי קול מאחורי, נבהלתי חשבתי שזה שוב הוא, שהוא ישעה לי עוד פעם משו, אבל טעיתי,
"הו, היי אבי" אמרתי לוקחת שחטה, מסיימת את הסיגריה ומוצע עוד אחת,
"את שמעת מה אמרתי לך? את תהרגי את עצמך ככה!" צעקה עלי חוטפת לי את הסיגריה ואת כול הקופה שהייתה כבר כמעט ריקה, "תראי כמה עישנת!" צעקה ואני הסתקלתי עליה לא ממש מבינה "2...4...6....8....10...15!" ספרה את שאריות הסיגריות שהיו על הרצפה, "15 סיגריות את נורמאלית?! את יכולה למות ככה!!!!" צעקה עלי ואני הסתקלתי עליה במבט פשוט של 'לא אכפת לי', היא התעצבנה ותפסה אותי ביד, "כולם מחפשים אותך" אמרה בשקט מושכת אותי אחריה,
"לאן?" אמרתי הולכת אחריה כאילו אין לי ברירה ממש,
"חזרה לחדר שלנו" אמרה בהחלטיות ממשיכה לסחוב אותי.
כשחזרנו לחדר אלכס התנפה עלי בחיבוקים ונשיקות כאילו לא ראתה אותי שנים, אחרי כמה שעות של דיבורים והלשנות מצד אבי וצעקות מצד אלכס כולנו הלכנו לישון....

נכתב על ידי , 25/2/2010 14:47  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק שני


הינה פרק 2 רק ביגלל שאני אוהבת אותכם!!!

אבל תאמת? נעלבתי!

למה כולכך קצת תגובות??

 

 

 

 

 

מהפרק הקודם...

 

ניכנסנו אני ואלכס לחדר שלנו בשקט מוחלט שומעות נשימות עדינות ורגועות החלטנו ליבדוק עם זו אבי שוב עם הבנים שלה או שזו היא סתם יושנת.

הלכנו למיטה שלה בחושך שבקושי רואים שם משו עם ביכלל,היסתקלתי על המיטה, היא לא הייתה שם...

 

 

פרק 2

 

"היא לא שם, אני לא רואה אותה" לחשתי לאלכס בשקט כידי לא לעורר חשד, אבל הנשימות עדיין המשיכו,

"אז מה זה הנשימות?" שאלה בלחש בחזרה

"לא יודעת" אמרתי ואז שמתי לב לאור חלש ועדין שבא מהחריץ ממתחת לדלת שמובילה לאמבטיה, הראתי לאלכס היא עשתה תנועות עם הידיים, בואי נלך ליראות.

התקרבנו לדלת בשקט והצמדנו שתיינו את האוזנייים לדלת ושמענו קול שר בזיופים נוראיים "Raise your hands" של טוקיו הוטל,

 

We are here tonight..."
I see you shining bright
Raise your hands together
Chaos all around
Raise your hands together
Let's stop fearing now
Raise your hands together
All together
Raise your hands together"

 

אני ואלכס היינו בשוק! המומות, ואז שמענו צעדים מהצד השני מתקרבים לדלת אז מהר רצנו לצד השני של החדר, ידענו מי שר את זה אבל לא ממש האמנו לזה,

"אבי? לשיר טוקיו הוטל?" לחשה לי אלכס ועשיתי לה תנועה של לא יודעת.

הדלת ניפתחה וראינו מהדלת את אבי יוצאת מזמזמת לה את השיר "

היא הדליקה את האור ו.......

"אעהאעאעעאעאעההההה..."

"אעהאעאעעאעאעההההה..."

"אעהאעאעעאעאעההההה..."

צעקנו כולנו ביחד מה שהוביל לעוד צעקה, אבל לא שלנו, לא של בת אלא של בן....

"מה אתן עושות פע?" צעקה מצביעה עליינו, אלי ועל אלכס, " ואתה!" צעקה על הילד שצעק "מה אתה חושב שאתה עושה פע ביכלל?!" צעקה עליו בקול עצבני אך עם זאת מפוחד...

"אנחנו גרות פע!" צעקנו, אני ואלכס על אבי והסתקלנו על הילד שצעק...

"ואני מחכה לאיימי" אמר בקול רגוע אך עם עיניים פעורות לגודל של צלחת, פתאום שררה דממה, אבי שהייתה במגבת היסתקל על הילד, הוא שנירדם מלחכות לי הסתקל עלי ואני ואלכס החלפנו מבטים המומים,

"טוב נו מה? תסתלק מכאן!" אמרה אבי ניגשת לארון,

"לא קודם אני ואיימי נדבר" אמר משלב ידיים,

"לא אתה יוצא מפע, או שאני מעיפה אותך בעצמי!!!" צעקה עליו אבי, היה לה בעיניים אש, היא מאוד כעסה עלינו, על כולנו...

"איימי... אני חושבת שכדאי שתיקחי אותו מפע ליפני שהיא קורעת אותו כמו פוסטר של טוקיו הוטל" אמרה לי אלכס בלחש, הסתקלתי עליה במבט של ילדה קטנה, "קדימה קדימה" אמרה כבר בקול

"טוב נו..." אמרתי ניגשת עליו ולוקחת אותו ביד, "בוא הולכים לדבר" אמרתי יוצאת מהחדר וסוחבת אותו איתי.

אחרי שעזבתי אלכס נישארה בחדר לדבר עם אבי בזמן שאני מקשיבה לכול מה שהוא רוצה להגיד לי....

יצאנו מהמעונות של הבנות והתחלנו ללכת לכיוון הבית כפה הקטן שהיה לנו,

"תקשיבי אני חייב לדבר איתך" אמר לי בדרך הולכת אחרי,

"אין לנו על מה לדבר" אמרתי מתיישבת בשולחן אחד,

"את לא מבינה אבל אני...-" מתיישב לידי ומתחיל לדבר אבל אני קמה והוא מפסיק, הלכתי מקופה ולקחתי אייס-קפה וחזרתי לשבת לידו מסתקלת עליו במבט אדיש,

"אני אוהב אותך" אמרה לי, זה נישמע כאילו הוא באמת התכוון לזה, כאילו הוא באמת אהב אותי,

"אבל אני יודעת שאתה לא" אמרתי באדישות לוגמת מהמשקה,

"למה את אומרת את זה? אני אומר לך שאני אוהב אותך ואת תוקעת לי סכין בלב!" צעק בקול עצוב אבל עצבני,

"נו באמת" אמרתי מגלגלת עיינים,

"אז את רוצה להגיד לי שאת עוזבת אותי רק ביגלל שרציתי לישמוע אותך שרה?" אמר ובקולו נישמע כעס,

"לא פיט, אני ז-ו-ר-ק-ת אותך כי אתה בן זונה!" צעקתי קמה לצאת מהבית קפה,

"מה?" קם אחרי

"מה ששמעתה" אמרתי לו רצה החוצה ומתיישב על ספסל לא רחוק משם ומדליקה סיגריה,

"מה אמרת לא שמעתי אותך, אמר שאני בן זונה?!" צעק בשניה שהגיע אלי לספסל ואני נעמדתי מולו עם סיגריה בפה,

"כן!" אמרתי לו והוא בלי בושה החטיף לי מכה בפרצוף,

"אחחח יא מאניק!" אמרתי לו מחזיקה את הלחי שלי,

"אז אני גם מניאק?" אמר בקול כועס מאוד,

"אתה לא רק מניאק אתה גם זבל,בן בן זונה ו.... איך אומרים זונה ממין זכר? אז זה אתה!" אמרתי לו לא מבינה חלק מהדברים שאני בעצמי אמרתי לו, והוא החטיף לי עוד מכה

"למה את חושב שאני כזה?!" צעק,

"כי אני יודעת התמזמזת עם אבי ועוד כמה בנות בזמן שהיינו ביחד, שכבתה עם אבי ואתה מרביץ לי עכשיו!" צעקתי לו עם דמעות בעיניים שאיימו ליפרוץ החוצה,

"מה? מאיפו את יודעת?" צעק,

"אבי אמרה לי בעצמה! ואמרה שעם אני אגיד לך ואתה לא תכחיש ותשאל מאיפו אני יודעת אז זה נכון! אני כבר שאלתי עוד כמה אנשים הם אמרו שראו אותך גם בשיחים עם אמילי, הפקאצה המכוערת הזאת!" אמרתי והתחלתי ללכת משם וזה תפס אותי חזק ביד, "עזוב אותי פיט, אתה מכאיב לי" אמרתי ודימעה בודדה אחת עשתה את דרכה למטה,

"אני בחיים לא אעזוב אותך עד שאני לא אבל את מה שאני רוצה!" אמר מתחיל ליגרור אותי למעונות הבנים

"עזוב אותי! אני לא רוצה ללכת איתך! שחרר! תן לי ללכת!!!!!!!!" צעקתי בכול כוחי ופיט המשיך ליגרור אותי.

הגענו למעונות של הבנים והוא סתם לי את הפה ועלה לחדר שלו ושל השותפים שלו,

"בסדר כולם לצאת" אמר בשניה שניכנס ומקס וכריס הסתקלו עליו המומים, "מה לא היה ברור? לצאת!" צעק ומסק קם ויצא ואחריו קם כריס,

"אחי אתה הולך לזיין אותה?" כאל בקול רגיל, פיט הינהן מעט ודחף אותי על המיטה שלו בשיא הכוח,

"אחח בנזונה" סיננתי בשקט מוציא את הפלא שלי מהגי'נס בזמן שהוא מדבר עם כריס,

"הלו?-

"אלכס תגידי למורה שפיט הולך לאנוס אותי בחדר שלו-

"מה? איפו? אני.. מה??-

"תגידי לאחת המורות שפיט הולך לאנוס אותי בחדר שלו! בחדר 483!-" צעקתי לפלא ככה שפיט שמע ולקח את הפלא מהיד שלי ודפק אותו בקיר, הפלא היתפרק וכנירא גם לא יעבוד יותר,

"את רוצה ליברוח מה?" אמר אחרי שסגר את הדלת, "אז נחשי מה? לא ילך לך!" אמר, בעייניו היה כעס, ראיתי בעיינים שלו שהוא הולך לעשות לי משו, משו כואב... משו ששניינו נתחרט עליו...

הוא התחיל להפשיט אותי קורע את החולצה שלי מהגוף מבלי להתחשב בי, בזה שכואב לי

"דיי אתה מכאיב לי!" צעקתי בוכה,

"יופי" אמר תולש לי את החזייה ומתחיל לינגוע, המגע שלו היה מגעיל, הוא הכאיב, לא ככה חשבתי שתהייה הפעם הראשונה שלי, הדמעות כבר הציפו את העיניים.

הוא התחיל להוריד ממני בכוח את הג'ינס שלבשתי, הוא כולכך הכאיב לי עד שחשבתי שהוא יהרוג אותי

הוא טלש את בתחתונים שלי בכול ותחיל להפשיט את עצמו, ניסיתי ליברוח אבל הוא תפס אותי כול פעם שניסיתי

"לא ילך לך!" צעק מוציא את ה'חבילה' שלו ומחדיר לתוכי,

"אעעעעעעעעעעעעעע" צעקתי, זה כולכך כאב, זה היה כולכך לא נעים, זה היה מגעיל, לחשוב שהוא אצלי, שהוא בתוכי, שהוא עושה אותי....

"פיט! תפסיק את זה עכשיו ומייד!!!" צעקה המורה שניכנסה שניות ספורות אחרי שהוא היה בתוכי, שבכיתי, שהוא עשה אותי...

 

 

 

 

 

 

 זהו!

תגובות?

בבקשה?

 

 

 

 

נכתב על ידי , 20/2/2010 10:01  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק ראשון


יואו יואו נחשו מה חברה?

חחחחחחחחחזזזזזזרררררררררררתתתתתתתתיייייייייייייייייייי

עם סיפור חדש ומותח במיוחד........

אז...

יאללה ספרו לחברים לחברות להורים לא צריך......

ספרו לכוווווווווווווווווולם שחזרתי כי הסיפור הזה ממש מעניייייין!!!!!1

 

(אזהרה ליפני הכול: בסיפור יש הרבה דברים גסים, קללות אונס ודברים כאלה אז רק מגיל 12+)

ועם אתם קוראים ורוצים פרק 2 אז תגיבו!!!!!1

 

ועכשיו נעבור לפרק הסקסי שלנו:

 

 

 

iv'e got to move on and be who i am...."

i just don't belong here , i hope you understand

we might find are place in these world some day

 but at least for now i gotta go my own way"

 

 

 

קמתי מן הכיסא הולכת לשים את הגיטרה במקום ולצאת מהדלת אבל פתאום שמעתי רישרושים והתלחששויות מאחורי הדלת...

הנחתי את הגיטרה ופתחתי את הדלת למסדרון בהפתעה מוחלטת ומשם, נפלו החברות שלי,

"נו באמת!" אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון היציאה מהביניין עוברת מעליהן

"רגע חכי! אני יכול להסביר!" שמעתי צעקה של בן, היסתובבתי אחורה וראיתי אותו, האחד והיחיד שממנו? ממש לא ציפיתי לזה!

"אני לא מאמינה! גם אתה?!" אמרתי בקול מאוכזב ועצוב ביחד מרימה ידיים עד לאמצע, כאילו מחכה לחיבוק

"אני יכול להסביר לך!" צעק ורץ אלי,

"אני לא רוצה לישמוע ממך!" צעקתי והתחלתי לרוץ מהביניין חזרה למעונות שלי.

 

 

היי, אני איימי, בת 17 וחצי וכמו שהבנתם אני שרה, קצת חובבני כזה. תמיד החברות שלי מצוטטות לי, ותמיד אני תופסת אותן, אני לא אוהבת כשמקשיבים לי שרה..., זה שרץ אלי וצעקתי עליו היה חבר שלי, הוא יודע יותר טוב מכולם שאני לא אוהבת כשמצטטים לי בזמן שאני שרה, ממנו? הכי לא ציפיתי!

אני גרה בסוג של פנימיה כבר 5 שנים וזה כואב, ההורים שלי התגרשו ואז אבא שלי אנס את אמא שלי והרג אותה, אותי לקחו ממנו כי הוא בכלא על מה שעשה, ת'אמת? אני גם שמחה שלקחו אותי, הפנימייה הזאת לא כולכך רעה, יש לי פע חברות, 3 ליתר דיוק וחבר, כלומר היה לי חבר עד לרגע זה ממש...

 

 

רצתי בכול כוח חזרה למעונות ,לחדר שלי ושל השותפות שלי, כיוויתי שאין שם אפ'חד אבל טעיתי...

ניכנסתי לדלת בסערה טורקת את הדלת ושומעת גניחות,

*מה? מה זה?* חשבתי לעצמי והסתובבתי לכיוון המיטות שהיו לנו בחדר ורואה את אבי (

"אבי!" צעקתי והם קלטו אותי מתכסים בשמיכה הלבנה שהייתה לידם,

"עופי, את לא רואה שאנחנו כאן באמצע??" צעקה עלי זורקת כרית שפגע לי בפרצוף,

"אוף איתכם!" צעקתי יוצאת שוב מהחדר בסערה וטורקת את הדלת,

"מה קורה שם?" שאלה אותי אלכס, החברה הכי טובה שלי ועוד שותפה לחדר

"בית זונות זה מה שקורה שם!" צעקתי משלבת ידים ומתחילה ללכת לכיוון המחששה שלנו בפנימייה,

"הפרוצה הזאת עוד פעם הביא בנים לחדר?" שאלה רצה אחרי מנסה להשיג אותי,

"כן!" צעקתי בודקת עם לקחתי את הסיגריות שלי,

"בסדר מה את צועקת..." אמרה לי בקול נעלב מעט, ממשיכה ללכת אחרי, "על מה את ביכלל כועסת?" שאלה אותי בשיא תמימותה...

"או יופי, כאילו שאת לא יודעת" אמרתי לה בקול מזלזל לא מעט,

"טוב בסדר, סליחה שצוטטתי לך כששרת, אבל את שרה מדהים, זה פשוט מרגיע את הנשמה לשמוע אותך שרה" אמרה בקול ילדותי אך עם זאת בקול חולמני...

"תודה" אמרתי בלי שום רגש מתחילה לטפס על הגדר אל מחוץ לפנימיייה,

"מה את עושה? את רוצה שיתפסו אותך?" צעקה לי אלכס,

"ניגמרו לי הסיגריות, אני הולכת ליקנות עוד, את צריכה משו?" שאלתי אותה בזמן שאני יורדת בצד השני כבר,

"אני באה איתך" אמרה מתחילה לטפס גם היא,

"לאן נלך ליקנות?" שאלה אותי רצה אחרי שוב,

"אני הולכת ליקנות אצל אולג" אמרתי הולכת עדיין עם ידיים משולבות,

"למה אצלו? זה בצד השני של העיר!" עצרה וצעקה לי,

"זה הכי זול שם!" צעקתי לה חזרה ממשיכה ללכת והיא חזה לרוץ אחרי.

אחרי 25 דקות הליכה מהירה הגענו לצד השני של העיר, עוד היה אור אבל בדרך כלל בזמן הזה 5-6 ככה בערב כבר מחשיך...

"תן לי שתי קופסאות" אמרתי לו והוא נתן לי ושילמתי,

"תודה" אמרתי ישר פותחת אחת ומתחילה לעשן ,לוקחת כול שחטה ושחטה לראות ומתחילה להירגע מכול העצבים שחתפתי, זה היה כולכך מרגיע כולכך ממכר, כולכך הייתי חייבת את זה...

"תני לי גם!" אמרה לי ונתתי לה סיגריה מהחפיסה ומצית, גם היא לקחה שחטה עמוקה וכנירה גם נירגעה, זה לא היה סמים, אלה היו סיגריות בטעם מנטה, זה היה מרגיע אותי כולכך, מנטה תמיד הזכיר לי את אמא שלי בבוקר, נושקת לי על הלחי בעדינות, מעירה אותי לבצפר, תמיד היה לה ריח עדין של מנטה....

התחלנו ללכת חזרה לפנימייה בדרך הייה שקט, היא לא דיברה ואני לא דברתי, הכול היה כולכך שקט, רק ליפעמים עברה לה מכונית או אמבולנס שציפצף לכביש הרייק....

"בא לי לישון" אמרה אלכס מנסה לפתח שיחה,

"גם לי" אמרתי זורמת.

כשחזרנו לא היה לנו כוח לטפס אז ניכנסנו מהשער, היה אפשר להיכנס עם כרטיס מזוהה אבל לצאת אחרי 8 היה אסור, ולהיכנס אחרי 12 לא נתנו....

"את חושבת שהזונה הקטנה שלנו סיימה כבר?" אמרה מצחקקת,

"אני חושבת שהיא סיימה עם הבחורה ה-5 ליפני חצי שעה." אמרתי ושתינו צחקנו צחוק מתגלגל..

ניכנסנו אני ואלכס לחדר שלנו בשקט מוחלט שומעות נשימות עדינות ורגועות החלטנו ליבדוק עם זו אבי שוב עם הבנים שלה או שזו היא סתם יושנת.

הלכנו למיטה שלה בחושך שבקושי רואים שם משו עם ביכלל,היסתקלתי על המיטה, היא לא הייתה שם... 

 

 

 

וספויילרים כי אני חמודה!:

 

-"אבי? לשיר טוקיו הוטל?"-

-"אין לנו על מה לדבר"-

-"אז אני גם מניאק?"-

-"דיי אתה מכאיב לי!"-

 

 

 

 זה הכולל חבר'ה.....

רוצים המשך??

אז אני רוצה ליראות 25 תגובות!

 

בהביי

נכתב על ידי , 13/2/2010 20:22  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , פאנפיקים , מועדוני מעריצים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לטוקיו הוטל - התוצאה || יול אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על טוקיו הוטל - התוצאה || יול ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)