לראשונה אני מתרגשת מכתיבת הפוסט..אולי זה כי פוסט לא רגיל, אולי כי לראשונה אני מקדישה למישהו את החלק ממני-את הכתיבה שלי.
אני זוכרת איך אני ואתה הכרנו,איך דיברנו באותו יום ואיך חשבתי שאתה סתם ילד שטותניק.
יום לאחר מכן,ביקשת את המסנג'ר שלי,ואיכשהו זרמנו לשיחה מ4 בצהריים עד 4 או 5 בלילה,עם הפסקה של איזה שעתיים כי הלכת למסיבה.
אני זוכרת איך נדהמתי מזה שיכולנו לדבר שעות על גבי שעות,מבלי להשתעמם אפילו לדקה.
אני לא אשכח את זה שבזכותך נפתחו לי העיניים על מספר דברים מעבר שלי,ואתה יודע בדיוק על מה אני מדברת.
הוקסמתי מהיחס שנתת לי,אבל התקשתי לבטוח בך.
אני זוכרת את הריב הראשון שלנו..ריב שעשה לשנינו סוויץ' במוח,ריב שבזכותו הקשר שלנו התחזק.
אני בחיים לא אשכח את הפגישה הראשונה שלנו,באותו יום שבת..הפגישה שגרמה לי להחליף צבעים על פניי כל שנייה.שלא נדבר על הפעם הראשונה שהחזקנו ידיים,שחיבקת אותי,ושהתנשקנו,אפילו שזה קרה לשתי שניות כי היית חייב ללכת..וכמובן,בחיים לא אשכח שבאותו יום,חיי השתנו,כי נהיינו ביחד. :)
מאז אותו יום,הכל השתנה.ושנינו יודעים על זה שהיו אנשים קטנים כ"כ שלא רצו לראות אותנו ביחד.משני הצדדים היו מכשולים לקשר הזה,אבל העיקר הוא שידענו איך להתמודד איתם,כי הלב לא בגד בנו.
יש כ"כ הרבה דברים להזכר בהם,וכולם קרו בזמן כה קצר.
כל יום קורה משהו,אפילו אם זה דבר הכי קטן שיש,אבל יש לו משמעות ענקית אצלי בלב ובראש,כי סוף סוף אני מרגישה שאני נמצאת עם בן אדם ישר,כנה,שאוהב אותי כמו שלעולם לא אהבו אותי.
זאת הרגשה כ"כ מדהימה,כשאוהבים את הבן אדם בזכות מי שהוא באמת,בזכות היתרונות והחסרונות שלו,ולא בזכות הדברים השטחיים ביותר.
כל דבר קטן שאני רואה ממך ביומיום,אפילו אם זה לב,עושה לי את היום,כי בדרך שלי,אני מרגישה שהוא באמת מגיע עד אליי עם כוונות אמיתיות.
כמובן,בחיים אני לא אשכח את היום הקסום כ"כ.היום בו זאתי אליך הביתה.
להגיד לך בכנות?אתה יודע כמה חששתי מזה..כי,חשבתי שזה מוקדם מדי,שאולי הורים לא יראו את זה בעין יפה,ואפילו לא יחבבו אותי.... (כן,בקטעים כאלה יש לי חוסר ביטחון מוחלט..)
למרות הכל,קפצתי מעל עצמי ובאתי אליך,בשבילך יפשלי.
את היום הזה שבילינו ביחד,אני לעולם לא אשכח,כי הוא היה אחד המדהימים בחיים שלי.הרגשתי כ"כ נאהבת שאין לי מילים לתאר זאת.
כל נשימה,נגיעה,נשיקה,חיבוק,תזוזה ועוד ועוד דברים גרמו לי להבין עד כמה שהאהבה שלנו מדהימה וטהורה.
רציתי שהיום הזה יימשך לנצח,אך לצערי הוא הגיע לסופו.
נכון שהשעות המקסימום האלה נגמרו,אבל דבר אחד לא-האהבה שלי אליך.
בכל זה,רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך מאמי שלי,ואני מאחלת שיהיה לנו קשר אינסופי.שנדע להתמודד עם כל מצב שיקרה,שלא ניתן לאהבה שלנו להיות קורבן לגאווה או כעס.
ותדע שלא משנה מה ולא משנה מתי יקרה,אני אהיה פה בשבילך.
תודה על כל החום ואהבה שאתה מעניק לי.זה היה חסר לי ,כ"כ.
3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3>
שלך,
אילונה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
