בהחלט,הכותרת מסכמת את כל הפוסט עוד לפני התחלתו.
אהבה היא כמו עובר...מתפתחת מסימפטיה קטנה אך מרגשת,הופכת לתינוק שמפתח חושים לאט לאט,עם הזמן כמובן.מתינוק,היא הופכת למתבגרת,שעוברת סערות וריגושים רבים,אשר עליהם קשה להתגבר,ומכל זה היא מגיעה לשיא,לאהבה אמיתית,שאותה אפשר לאפיין בעשרות דרכים,מאות מושגים ואלפי מילים.
אהבה אמיתית ,כמה שהיא חזקה היא גם שברירית נורא.
את אותה אהבה אי אפשר למדוד בשום צורה,אך ניתן להרגיש אותה ולנשום אותה,כאשר אנו נמצאים עם האדם שאנחנו הכי אוהבים בעולם.
לאט לאט,אהבה הזאת הופכת לחלק בלתי נפרד ממך.מגיעים להרגשה של צורך עז בלראות את אותו אחד(או האחת),לדבר איתו ללא הפסקה,ולהיות שלו..אכן בכל מובן אפשרי.
וזה מה שקורה לי איתך,כל פעם מחדש..
האהבה שלי אליך,ואהבה שלך אליי זה מה שחיזק אותי בצורה מדהימה,אך זה גם משהו,שגורם לי להיות שברירית בו זמנית,כי קיים הפחד,שזה ייגמר.
איתך גיליתי את העולם האמיתי.איתך גיליתי את האהבה האמיתית,איתך גיליתי איך זה להיות אישה..
ואותך אני אוהבת,הכי שבעולם,ואיתך אהיה לאורך כל הדרך,ללא כל תנאי.
בימים חשוכים,אהיה האור הידריך אותך לדרך הנכונה
ובימים בהירים,אהיה הזאת שתגרום לך עוד יותר שמחה ממה שאתה מרגיש
כי אתה שווה את זה,אתה שווה כל מעשה שביכולתי לעשות.
פשוט תזכור,שאני אוהבת אותך,מאוהבת בך,מכורה אליך,ומטורפת עליך
כי אתה היחידי שגורם לי את התחושה המדהימה של אהבה..כמו שאף אחד לא עשה בעבר. :)
מיקו'ש אני אוהבת אותך חיימשלי,מי ייתן ונהיה שנים ביחד "עד שהמוות יפריד בינינו" ;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
