לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


These are crazy days but they make me shi-ene

Avatarכינוי: 

בת: 41

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2009

התיישנות


חברה מהלימודים שלי העלתה תמונות ישנות מאופרות וצהובות של ההורים שלה בתחילת הנישואים שלהם
משהו לקראת 30 שנות נישאין שלהם ופרוייקט שהיא עשתה.
זה הקפיץ אותי אחורה ללפני יומיים, כשראיתי את אמא שלי מסדרת דברים בסלון, ומשום מה, הדברים שהיו על השולחן, הדברים שהיא ישבה ובחנה- היו אלובים קטנים של תמונות של סבא וסבתא שלי ז"ל.
וכל מיני תמונות צהובות למינהם.
אז אחרי שהיא הלכה לישון, בחנתי חלק מהאלבומים הקטנים הללו.
אני מכירה אותם מהתוקפה שבה עשיתי עבודת שורשים.
מי זה סבא ז"ל, מי זה סבסבא שלי ז"ל, מי זו האמא הביולוגית של סבא שלי (לא מכירה את הסיפור שם, אבל אצלי במשפחה נהוג גם לא לשאול).

ואז , הגעתי לאחד האלבומים הקטנים שתמיד צורם לראות.
תמונות מהחתונה של ההורים שלי.
הם נראים כאילו הם במסיבה.
אבא שלי , נראה רוסי קצת, ואמא שלי- כל כך רזה. כל כך יפה.
בכל מקרה- יש כמה תמונות שרואים, רואים איך שהיד של אבא שלי מחבקת את אמא שלי, ונראה כאילו הוא אוהב אותה.
רואים שהייתה שם אהבה כלשהי.
מעניין לאן זה הלך.
והקטע הכי מוזר?
אלבום תמונות שלם של תמונות מהחתונה-
ואפילו לא נשיקה אחת שלהם.

לא מוזר?
לא מוזר שלא רק שאין לי זיכרון של ההורים שלי מתנשקים, אלא אפילו המצלמה מלפני כמעט 30 שנה לא זוכרת...

******************

מחשבה קצת מוזרה אבל:
התמונות שלנו- לא יצהיבו.
יודעים איך זה כשבוחנים אלבום תמונות של ההורים, או של הילדות שלנו- ויש שם את התמונות הצהובות הישנות האלו?
זה כמו לקחת איזה ספר ישן שהדפים שלו הצהיבו.
כן, זה תמיד יותר כייף לקרוא ספר חדש, ונקי ולבן.
אבל ספר ישן וצהוב- כזה שרואים שקראו אותו כבר הרבה פעמים- יש בזה משיכה מסויימת.
אני אוהבת לקרוא ספרים כאלו. שנראו כאילו עבר זמנם.
סוג של... לכבד אותם. לכבד את המבוגרים ממני.
זה מפגר, אני יודעת, אבל זו סתם מחשבה.

בכל מקרה- עצוב שהתמונות שלנו לא יצהיבו.
הדבר היחידי שיזדקן בתמונות שלנו- זה אנחנו.
הכל במחשב.
הכל מוכן להדפסה חוזרת.
כשהילדים שלנו יסתכלו על האלבומי חתונה שלנו, זה יראה כאילו הם היו שם אתמול.
קצת כואב, לא?

לא יודעת.
תמיד חשבתי שזה נחמד הרעיון הזה- שאצל ההורים שלנו- הזמן הזדקן יחד איתם...

חדל קשקשת וחזרה למציאות.
אז איך בדיוק חשמל עובד?
אויש...

(אה- כן- ותגידו ביי ביי יפה ללקסי שלי. המנוול טס לחו"ל סוף כל סוף!
עשה חיים ולא ילדים, לקסי!)
נכתב על ידי , 1/10/2009 14:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




18,972
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMatilda Kozel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Matilda Kozel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)