 These are crazy days but they make me shi-ene |
| 10/2009
מה נשמע? כל אחד צריך מישהו בחיים לדבר איתו. מישהו שהוא יוכל לענות לו על השאלה "מה נשמע". לעבור יום שלם בלי לענות על השאלה הזו הופכת אותך לסוג של זומבי. אז לפעמים- זה קל. מילולית. יש לך את החבר הטלפוני התורן שלך. או החבר לבירה/קפה שלך. ולאלו שלא- יש את האינטרנט. הרי תשעים אחוז מהבלוגים פה זה אנשים שחופרים על תהיות של הא ודא של החיים הקטנים והלא כל כך חשובים שלהם. ובנינו? לא את כולם זה מעניין. אבל אנחנו נמשיך לחפור.
כי האינטרנט, תמיד יכול לשאול אותנו "מה נשמע".
ויש את אלו שאין להם רצון לדבר. אז- מצלמים. או מציירים. או פונים למלא עוד דף כתוב במגירה, או עוד מלודיה ריקה על הגיטרה.
ויש את אלו- שתמיד ימצאו למי לחפור. בין אם זה לנציג שירות לקוחות חברותי בצורה מזוייפת, או מוכר בחנות שמנסה לגרד עוד שקל למשכורת או אפילו נהג אוטובוס עייף שרק רוצה לסיים את הנסיעה הזאת בלי יותר מידי פקקים.
וכאין לך עם מי לדבר? כשלא בא לך לכתוב לנגן להרים טלפון או לשמוע קול אנושי כלשהו. כשאין לך כח לטיפת ציווליזציה. מה אז? האם אז אתה הופך למשוגע? האם אז אתה מתחיל לדבר עם עצמך? עם הקירות? עם הנמלים שבחצר?
*********** אז הפיצול החליטה שהיא לא מדברת איתי. סיפור ארוך ולא מעניין, אבל אולי בנתיים היא מחוץ לחיים שלי. ולקס בחו"ל ואין קול ואין עונה. ואני די מניחה שהגעתי למסקנה, שגם הוא מחוץ לחיים שלי, כנראה לתמיד. וכשחושבים על זה? הגעתי למצב שאין לי כח לחפור לאנשים. אז אני חופרת למקלדת הריקה שלי במחשבה שבמילא אף אחד לא יקרא. אף אחד לא קורא. כי כמו דגים- המקלדת שותקת. ולא עונה. ואני יכולה לענות מתי ואיך שאני רוצה תשובה הכי מסובכת והכי חופרת לשאלה הקטנה ההיא שכל בן אדם צריך שישאלו אותו.
אז... אולי במקום זה, תרשו לי לשאול אתכם- ריק אינטרנטי חביב ויקר מכל: מה נשמע?
| |
|