זהו אינו פוסט מירמור.

עוד לא.

זהו פוסט הזמנה.

אז לכל אלו שעדיין לא השתעממו ממני מספיק כדי למצוא את עצמם פה מידי פעם תרשו לי לשתף אתכם באתגר.

בנתיים הוא הוצב לליידי נענע הידועה לשימצה (הנה. את מוזכרת במשפטים הראשונים של הפוסט. מרוצה?) ומתניה מהבלוג שאף אחד לא קורא, לפי מה שהוא אומר (וכן. זה אומר שנענע ואני נעלבנו לנוכח העובדה שאתה קורא לנו אף אחד. מאד. נכון נענע?)

טוב- חדל קשקשת!

אז ככה:

האתגר הוא כתיבת פוסט מירמור.

ולא, אני לא מתכוונת ל"רע לי חרא לי אלוהים תעשה שיפול עלי פסנתר תוהה מלמעלה ויגמול אותי מייסורי אמן"

אלא מירמור של "זה מעצבן? אני אגיד לכם מה מעצבן!"

על שם אותה קבוצת הפייסבוק שנפתחה לקטורזה שאני מקבלת כל שני וחמישי הזמנה להצטרף אליה, ומסרבת בתוקף כי אני לא מכירה את התוכנית הזאת בכלל.

לדוגמא- קבלו הקדמה מירמורית:

קבוצות פייסבוק.

החל מאלו של "גם אני מאלו שפותחים את הדלת של המקרר כשמשעמם וסוגרים אותה וחוזרים לישון" דרך "גם אני שונא שנדפקת לי האצבע הקטנה ברגל" ועד "האם נגיע ל10,000 שונאי אחמדינג'אד".

אז כן.

זה מעצבן אותי!

נכון, גם אני חוטאת פה ושם ומצטרפת לקבוצה מפגרת אחת או אחרת.

אבל אצלי זה בדר"כ גם לקבוצות מפגרות מועילות-

ע"ע "שלטים מצחיקים" או "עובדות צ'אק נוריס" (כי אני עדיין מחפשת את העובדה שלא שמעתי עליה) או "נוסטלגיה".

הקבוצה היחידה שאני יכולה להגיד שהיא חשובה ולמרות זאת אני עדין בה היא "להעלים את ג. יפית".

כי בחיי, מישהו צריך לעשות משהו!!!

אגב- צפו למקום כבוד נכבד לג. יפית בפוסט מירמור שלי.

אז בואו בהמונכם- כיתבו נא פוסט מירמור מפורט, מתוסכל ומעצבן כמה שיותר.

לכו תדעו- אם הפוסט מירמור שלכם יהיה מספיק מעצבן- אולי הוא אפילו יכנס בתור שורה נוספת בפוסט מירמור של מישהו אחר!

ותגידו שזה לא כבוד...

ואתם מומנים לשים לי פה לינקים בתגובות, כדי שכולנו נוכל להתמרר יחדיו, כמו בית אבות וירטואלי.

אממ... זהו.

אה, כן- שיר.

(אני מקשיבה לתוכנית אחרונה של גורי ועינב ויש שם את יהודית רביץ. אח... מלכה...)