"אם היית צריכה לבחור בין לאבד לנצח את הכייף של אחרי האפצ'י או את יד שמאל, על מה היית מוותרת?"

"אפצ'י"

"מה את כבר צריכה יד שמאל?"

"בלעדיה אני לא יכולה לנגן על גיטרה!"

"אבל את גם ככה לא יודעת לנגן"

"אני כן!"

"כמה אקורדים אמרת שאת מכירה?"

""

נסיון שני:

"אם היית צריכה לבחור בין לאבד את הכייף של אחרי אפצ'י או לאבד את התחושה הרעה של הזעה (בלי שזה ישפיע פיזיולוגית)?"

"אפצ'י"

"בחייאת, נו! להזיע? מה את צריכה להזיע?!"

"בלי להזיע בחיים לא תהיה לך תחושת רעננות. אף פעם. איך אפשר לחיות בלי זה?"

~~~

בזמנים בהם המקוריות של עולם הקולנוע נחה לה על משכבה בשלום, בן אדם אחד יצא נגד המוסכמות והצליח להביא לעולם את הסרט הכי טוב של כל הזמנים. כלומר, הסרט הכי גרוע של כל הזמנים. כלומר, כל כך גרוע שזה פשוט כל כך, אבל כל כך טו-ב.

טומי, אני מצדיעה לך.

תעיפו מבט:

Best. Movie. Ever

מדובר על סרט שלם שהוא ככה, ולא, זה לא מערכון, זה אמיתי לחלוטין.

פארודיה או לא - תחליטו בעצמכם.

לה לה-לה אפצ'י

לה לה- לה לה.

קוזל.