הכלבה שלי באה בריצה כשאני קוראת לכלב שלי "ר' בוא קח!". הוא לעומת זאת בטוח שאנחנו עובדים עליו ושאנחנו רק רוצים שיפסיק לנבוח אז הוא בוחר להתעלם. לעומת זאת, אם אני אקרא לכלבה שלי לבוא לקחת, פתאום הוא ירוץ כל עוד נפשו בו לכיווני.
זה עובד בדיוק באותה צורה בכיוון ההפוך.
כשהייתי בת שבע קיבלתי מחבר של ההורים שלי מתנה ליום הולדת זוג שרקנים (מיותר לציין שההורים שלי מאוד שמחו על כך ובכלל לא נטרו טינה לאותו חבר). לגדול קראתי שירקי ולקטנה קראתי שירקה.
הכל היה טוב ויפה, עד שיום אחד שירקי המליט. אז... עשינו החלפת שמות.
אמנם זה לא אותו מקרה עכשיו, אבל אני חושבת שגם המשמעת של הכלבים היא סיבה קבילה להחליף בין השמות, לא?
כשהייתי קטנה שמתי לב שכשאחיות שלי ואני היינו מקבלות ממתק מסבתא, בלי שהיינו מודעות על כך נוצרה בינינו תחרות "מי תסיים אחרונה". סתם כדי להתענג על הממתק יותר מאשר האחות השניה (וכן, התחרות הלא רשמית הזאת הייתה גם עם אחותי הגדולה. כולם פה בוגרים בבית משפחת קוזל).
מצחיק לראות שגם הכלבים שלי מפתחים עכשיו את אותה תחרות ביניהם.
ועכשיו אם תסלחו לי, הם שוב נובחים. ולצערי לזה עוד לא המציאו כפתור מיוט.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
