לפני כמה חודשים ניסיתי לעשות שינוי ועשיתי פוני.

זה נחל כשלון רב, ועשיתי תיקון כלשהו לתסרוקת שיצא שונה מהצורה שתמיד הייתי הולכת עם השיער כבר שנים.

למרות התיקון, זו הייתה הפעם הראשונה שעשיתי תסרוקת שאני לא אוהבת אותה, ותכננתי "לספוג את המכה" עד שהשיער יתארך.

אבל כל מי שנתקל בי בין אם זה חברים קרובים או סתם אנשים באוניברסיטה ישר שם לב לשינוי ואמר בהתלהבות "הסתפרת! ממש יפה לך ככה!".

אוקי, בסדר. אז אולי אני לא אוהבת את זה, אבל אני מניחה שאולי יש משהו בזה שכו-לם אומרים שזה יפה לי.

השבוע צבעתי את השיער לצבע ג'ינג'י אמיתי (אחרי שנים שאני רק עושה גוונים ולא מגיעה לצבע שרציתי).

עכשיו אני מתה על הצבע שיער שלי. מלא זמן ניסיתי להגיע לצבע הזה.

ומשום מה- דווקא בשינוי הזה שאני גאה בו אני מקבלת תגובות... שונות.

בעיקר תגובות של "צבעת?" ולפעמים רק מלווה בתתחדשי, של נימוס כזה.

משעשע אותי שהטעם שלי לגבי זה ממש שונה משל כל האחרים.

מה שאני שונאת אנשים מתלהבים ומה שאני אוהבת אנשים... אממ ...- "תתחדשי..."

 ~~~

השנה ימי שני הפכו להיות משחק מעייף:

בבוקר הבאסיסט ואני מתחמקים אחד מהשניה באוטובוס ואח"כ במסדרונות באוני', תוך כדי שלא משנה איזה עיקופים כל אחד מאיתנו מנסה לעשות (וגיליתי שזו לא רק אני שעושה עיקופים, גם האדיוט עושה) -אנחנו תמיד נתקלים אחד בשני.

בהתחלה זה היה מלווה במבט חטוף והתחמקות, עכשיו אני אישית כבר מנסה לא לשים לב לקיומו.

מ' אמרה לי שכשאת כועסת על מישהו את נוטה לראות אותו בכל מקום. ניסיתי להסביר לה שזה לא נכון פה- הוא באמת נמצא בכל מקום! לא משנה לאן אני הולכת- שנינו כל הזמן נתקלים אחד בשני ומחפשים דרך לברוח.

היום בבוקר הוא כמובן שוב באוטובוס, אבל אני שקועה בלימודים שלי ולא ממש מתסכלת על האנשים שעולים.

כשירדתי מהאוטובוס היינו ביחד בכניסה, ואחרי זה מהר מאוד נעלמנו אחד מהשניה.

ואז אותו דבר במסדרון. זהו- הוא נכנס לכיתה שלו, אני המשכתי לשלי.

הלכתי עם ידיד שלי לקפיטריה לתידלוק קפה של בוקר ובדרך חזרה כמובן ששוב נתקלתי בנסדרון בבאסיסט בזווית העין.

בקצה מסדרון מ' נופפה לי ולידיד בשלום תוך כדי שהיא נקרעת מצחוק.

"שמונה בבוקר, ספקטרו. מה את כל כך מחוייכת?"

"ראיתי את הבאסיסט עובר פה, וחשבתי על זה שלפי מרפי את אמורה להיות פה. ואז- בדיוק את הגעת".

אוקי- אז אני לא פראנואידית. מרפי באמת מתערב פה.

מזל שעוד שניה סוף הסמסטר, ולבאסיסט באמת שלום. אני מקווה.

"אל תדברי על מבחנים. אולי אם לא נתייחס אליהם הם ילכו"

אמאל'ה! הסמסטר (כמעט) נגמר!