לאחותי הגדולה ולי היה משחק כשהיינו קטנות והיינו מבקרות בדירה של סבתא.

בבית לא היו לנו כבלים, כי זה היה יקר. אז כל ביקור אצל סבתא היה מלווה בבילוי מול ערוץ הילדים במשך היום, ובערב הטלוויזיה הייתה מתפנה לבידור המבוגרים, מה שגרם לי לאחותי לחפש עיסוקים אחרים.

סבתא הייתה גרה בדירת שני חדרים, בקומה שביעית- חוץ מלעשות אמבטיה או לאכול עוד ג'לי-של-סבתא לא ממש היה מה לעשות. אז אחותי ואני היינו נכנסות לחדר שינה שלה, יושבות על אופני הכושר שהיו ליד החלון, ומביטות דרך החלון בבניינים השכנים.

כל הבניינים באיזור היו בטווח לא רחוק מידי ולא קרוב מידי, ולהרבה מהם היו תריסים פתוחים שכשדולק אור ניתן לראות את כל הסלון שלהם, אם לא את כל הבית.

היו משהו כמו 4 או 5 בניינים ממש גבוהים, והיינו חוקרות את החלונות הפתוחים.

בשלב מסויים כל אחת ניסתה לנחש באיזה סלון השניה מסתכלת לפי רמזים של מה היא רואה.

הכי זכור לי זו פעם אחת שאחותי ישבה וראתה סופרמן באחת הטלוויזיות, ואז מצאתי את הסלון שלה, ופשוט ישבנו שם בשקט- צופות בסידרה עד סופה, ככה במיוט בלי תרגום.