את החתולה שלי מתחרפנת מזה שאני זורקת לה גומיה לשיער.

לראות אותה מעיפה לצד השני של החדר, לא שמה לב איפה היא, ואז איזו דקה שלמה היא יושבת ומשחקת עם כלום עד שהיא קולטת שהגומיה בכלל לא שם.

~~~

למרות שיש לי מעט מגיבים לפעמים, ובפוסטים מסויימים אפילו אין בכלל, עדיין מידי פעם כשאני מפרסמת אני רואה בסטטיסטיקות שאנשים חדשים חופרים לי אחורה בפוסטים לא רק באחד או שניים, אלא אפילו חודשים אחורה.

בדר"כ כשזה קורה ויוצא מצב שאני נכנסת לפוסטים הישנים שלי, אני מתחילה לקרוא דברים שכתבתי, וממש מוצאת את עצמי נהנת לקרוא שוב את השטויות שלי.

גם את החפירות שלא באמת רציתי לפרסם (ובהתאם בדר"כ הם אלו ללא התגובות).

חייבת לציין שאני די אוהבת אתה הבלוג שלי, למרות האגוצנטריות הברורה בדבר.

~~~

מי שטוב לו ושמח- שיסתום ת'פה.

סתם, סתם. אופטימיות זה טוב. זה... טוב.