יצאתי אתמול לסיבוב פאבים עם מרקו, חברה מהעבודה.

מרקו בחורה צעירה (גם בת  21, כמה מפתיע) שנפרדה לא מזמן ממישהו והחליטה שאנחנו צריכות ערב בנות קצת, במטרה לשבת על הבר ולשטוף את העיניים קצת. אני לא בחורה שהולכת לפאב במטרה שיתחילו איתה, אבל הסופ"ש אני בת"א בדירה של אחותי אז זרמתי.

טיילנו קצת פה, קצת שם, ומרקו החליטה שנלך לעשות ביקור הפתעה במוזס לחברה טובה שלה.

בדרך פגשנו במקרה את בן דוד שלה, שחזר עייף ממשמרת מהעבודה. הם דיברו טיפה, היא הציגה בינינו הי- הי, קצת הכוונות (בכל זאת, זוג בנות שלא מכירות יותר מידי את ת"א) והמשכנו למוזס. כמה דקות אחרי זה מרקו אומרת לי שהיא קיבלה סמס מבן דוד שלה, ושהוא שואל עלי.

"או-קי..."

"נו? מה לענות לו?"

בחיי שאין לי מושג מה להגיד. מצד אחד- לפי מראה הוא ממש לא משהו שהייתי קופצת עליו. מצד שני, מי כמוני יודע שמראה כל כך משתנה ברגע שאת מדברת עם הבן אדם יותר מרק "הי, נעים מאוד".

(מה שמצחיק הוא, שכשהיא אמרה לי שהוא בן 28 פתאום זה גרם לי לחשוב שאולי דווקא כן לתת צ'אנס, ולו רק בגלל ההיסטוריה של הבנים הצעירים בחיים שלי לאחרונה)

יש גם את הקטע שהוא בדיוק חזר מהעבודה הרוג ומותש. הגיוני שהוא ממש לא נראה במיטבו.

אני לא רוצה לשלול מישהו במיידית כרגע רק בגלל דברים שיטחיים, אפילו שבשניה וחצי שראיתי אותו לא הסתכלתי לכיוון שלו בצורה כזאת בכ-לל.

אחרי קצת הרבה מילות שבח שהיא ממש הזריקה לי כי היא מטורפת עליו, אמרתי בחצי מחשבה, "אולי.. טוב- תגידי לו למצוא אותי בפייסבוק".

לא מסוגלת לחשוב בכיוון של מישהו בלי שהחלפתי איתו לפחות משפט או שניים- אז אני מניחה שזו דרך. מקסימום לא יראה לי הבחור- אז נהיה 'מקושרי פייסבוק' ושום נזק לא יקרה.

הקטע הוא, שהאמת שפשוט קצת הרגשתי שלא בא לי לפגוע בו.

לא רציתי להגיד "כן", אבל הרגשתי שלהגיד ישר "לא" יהפוך אותי לבן אדם שיטחי, וזה די מחמיא כשדבר כזה קורה לך.

אז היום נכנסתי לפייסבוק. החלטתי שאני דגה  מידע עליו כדי למצוא סיבה שאולי כן יבוא לי לחשוב בכיוון שלו.

דבר ראשון הסתכלתי באינפורמציה- לדעת מעט אולי על הטעם של הבן אדם.

מוזיקה- שתי להקות, אחת מהן אני מכירה והיא אחלה. נקודה לטובה.

סרטים- אוקי- פה יש לנו בעיה.

כל הקטגוריה הזאת מלאה בדפי "צומי לייק"- כל הדפים האלה שיש שם כותרת  של "אישה בהריון שישים שנה, תלחצו לייק כדי לראות מה הוציאו ממנה" או "תמונה של בר רפאלי ללא איפור- פשוט מכוערת" ועוד מלא דפים חסרי טעם כאלה.

תמיד כשאני רואה אנשים שאני מכירה עושים לייק לדבר כזה זה גורם לי למעט (אם לא הרבה) זילזול באינטלגנציה שלהם.

כלומר, יש סקרנות ויש טימטום. ויש שם הרבה לינקים של, תסלחו לי אבל- טימטום.

טוב, די מטילדה. את סתם שופטת. בואי תעיפי מבט בבן אדם, קצת תמונות (לא נראה יותר טוב ממה שהוא נראה אתמול בערב, זו לא המותשות מהעבודה)

קצת וול - לראות צורת דיבור עם חברים. לראות אם הוא בכלל איש פייסבוקאי או לא.

אז- כן. הוא אכן פייסבוקאי.

וברגע שראיתי ש90 אחוז מהסטטוסים שלו מדסקסים על האח הגדול, פרידה, לי היא , אבירם ומה שבינהם- זה כבר סגר את המסמר בארון.

סורי, לא לטעמי.

עד כמה שאני מקבלת אנשים שרואים את זה, וחברה של הרבה כאלה- אני ממש לא חושבת שאני אהיה מסוגלת לצאת עם מישהו שלא אולי רואה ריאטלי מידי פעם, אלה ממש אוהב את זה ומדבר על זה כאילו זה החיים שלו.

~~~

אני לא באה לזלזל פה באנשים שנהנים מדפי הלייק האלה בפייסבוק, או אנשים שמתים על ריאלטי והאח הגדול.

אבל אני יודעת שזה משהו שלא מתאים לי אישית בבן אדם שאני מחפשת לצאת איתו. זה כמו ימני ושמלאנית ביחד, אני מניחה, או דתיה ואתיאיסט.

מה שכן- אני תוהה אם חיפוש המידע הזה על הבן אדם דרך הפייסבוק נחשב לצד נוסף של שיטחיות או שזו סיבה מספיק לגיטימית לשלול בן אדם.

במקרה של בן דוד של מרקו- בנתיים נראה לי שזה הספיק בשבילי כדי להגיד את ה'לא'.

ויאללה שיטחית, לא שיטחית- גם כלבות כמוני אתם צריכים!

~~~

נו, ירמי. כמובן:

(לורי,  פוסט הבא אני עושה יוטיוב, מבטיחה )