בגיל די קטן- שלוש או אפילו ארבע, הייתה לי שמלה לבנה שמאד אהבתי.

אני זוכרת שהיא הייתה די פשוטה, בלי דברים עליה, קצת מנופחת, אולי מבד מיוחד כזה- לא ניחנתי ביכולת המילולית לתאר אותה טוב, אבל היא הייתה מיוחדת. כל כך מיוחדת, שאמא בקושי הרשתה לי ללבוש אותה.

אז תמונת הזיכרון המדוברת קשורה לערב כלשה שאני מניחה שחזרנו מאירוע מסויים, ואני, לבושה בשמלה הזאת, הוערתי על ידי הורי משינה בחדר שלי. והם אמרו לי לא לישון עם השמלה, ושאני צריכה לקום ולהחליף בגדים.

משום מה זכור לי שתמיד רציתי להשאר עם השמלה עוד, ואולי זו הייתה דרך לשמור על השמלה עלי לעוד קצת, אבל צחקתי איתם על משהו, ואז שמתי לב שמשהו מוזר קרה ואוטומתית קישרתי את זה לשמלה וליכולת קסמים מוזרה שכנראה יש לה.

ניסיתי להסביר להורי את מה הפלא שקרה פה הרגע- "הלכתי לישון בצד אחד והתעוררתי עם הראש בקצה ההפוך של המיטה, בלי שזזתי!" אני זוכרת חיוך קטן של חוסר אמון בנושא שגרר אותי להגיד להם "הנה תראו!"

שמתי כרית על אמא שישבה על המיטה, עצמי עיניים ואחרי כמה שניות פקחתי שוב. ניסיתי להזכר רגע איזה צד נשכבתי, ולא זכרתי, אבל כיוון שזה קרה קודם- אז ברור שזה קרה גם עכשיו. "ראיתם? נרדמתי עם הראש פה, ועכשיו הראש בצד השני!"

לא זוכרת בדיוק מה עוד היה שם, אבל היה ברור להורים שלי שאני סתם מושכת זמן ואמרו לי להוריד את השמלה ולהחליף לפיג'מה, כי אני צריכה לישון.

שאלתי אותם שוב באיזה צד נרדמתי והם לא זכרו וכשהתעקשתי שקודם לכן נרדמתי בצד אחד של המיטה ובוודאות התעוררתי הפוך עם הראש בצד השני- אמא אמרה שאולי הם הזיזו אותי כי נרדמתי ובגלל זה נדמה לי.

לי זה לא נראה ככה כי אם הם היו רואים שאני ישנה בשמלה הם היו מעירים אותי ולא מזיזים אותי- הרי היה אסור לי לישון עם השמלה מחשש שהיא תתקמט.

הסיפור הזה תמיד זכור לי כשאני מתהפכת במיטה-

אחד מהקטעים שלי הוא שאני לא יכולה לישון תמיד עם הראש באותו צד. כל תקופת זמן מסויימת (כמה ימים, כמה שבועות) אני מחליפה צד וישנה עם הראש בקצה אחר של המיטה.

בגלל שהמיטה שלי פונה בצד אחד לקיר קורה לי לפעמים שאני קמה ונתקעת בו, או לחילופין כמעט נופלת מהמיטה רק כי אני לא זוכרת באיזה צד שלה הלכתי לישון במקור.

כשגרתי עם סשה זה היה מוזר, הייתי צריכה לפעמים לשכנע אותו להחליף קצה וזה לא ממש עבד. אני רק זוכרת ערב אחד כשהלכנו לישון וקצת רבנו-לא רבנו-כזה, ואמרתי לו שאני צריכה לישון הפוך- אני לא מצליחה להרדם עם הראש בקצה הזה- הוא אמר שהוא נשאר בקצה המקורי, אין לו סיבה להתהפך, אז ישנו הפוך אחד מהשניה.

ואו, אני מוזרה.

בכל מקרה- שמתי לב לאחרונה למשהו מעניין-

יוצא לי לאחרונה לראות את שטויות המחשב שלי רק בלילה לפני השינה. אז אני שמה את זה על מסך מלא, ונכנסת למיטה לצד הנוח לי באותו רגע.

לפעמים קורה שזה נתקע, צריך להנמיך, צריך להגביר, או סתם צריך לקום לפתוח לחתולה את הדלת (שנכנסת ויוצאת עשרים אלף פעם בשעה מהחדר)- בכל מקרה בדר"כ קורה לי שאני קמה לפחות פעם פעמיים מהמיטה באמצע.

דבר ששמתי לב אליו הוא שבכל פעם כשאני קמה וחוזרת למיטה- אני מרגישה שאני צריכה להיות בצד השני.

כלומר- אם הראש ליד השידה כרגע, וקמתי- כשאני חוזרת בא לי דווקא בנח לשכב על צד ימין. אבל אז זה אומר שהראש צריך להיות בקצה השני של המיטה. טוב, אז אני מחליפה.

אבל אם אני קמה שוב- אני אסתכל על המיטה בחזור ולא יהיה לי נח להיות על צד ימין, בא לי צד שמאל.

בכל מקרה עוד לא קרה לי שקמתי וחזרתי לאותו צד.

וכל פעם כשאני שמה לב לזה, אני נזכרת בשמלה ובכח הקסמים שלה. היה יכול להיות לי ממש מתאים עכשיו אם הייתה לי שמלה כזאת שמזיזה אותי בלי שאני מודעת לכך לקצה שבו נח לי להיות בו.

או שאולי אני צריכה לקנות שלט למחשב. גם אופציה.

~~~