לפני כמה שנים חברה כלשהי אמרה לי שעדיף לתת לנייד שלך מידי פעם "למות" עד הסוף ורק כשהסוללה נגמרת לבד להטעין אותו- היא טענה שזה יותר "בריא" לסוללה שלו ככה. אז מידי פעם אני מוצאת את עצמי עושה את זה.
או לפחות זה התירוץ שאני מספרת לעצמי בכל פעם כשהנייד מאותת על גסיסה ואני עצלנית מידי לגשת לתיק ולחפור ממעמקיו את המטען שלי.
~~~
השבוע באחד הלילות פרסמו את הציונים בקוונטים וכבר למחרת בבוקר מישהי מהלימודים התקשרה אלי. עדיין ישנתי אז לא עניתי, אבל גם לא חזרתי אליה. תבינו- אני לא אוהבת לדבר על ציונים. גם אם זה לא בהכרח ציון רע, אני עדיין מעדיפה לא לדבר על זה וכך זה גם היה לפחות בשנתיים האחרונות אם לא יותר. ידעתי שזה מה שהיא רוצה לדבר עליו אז בגלל זה לא מיהרתי לחזור אליה.
הפעם סוף כל סוף- לא נכשלתי בקוונטים. פעם שלישית גלידה אני מניחה. אני לא הכי מרוצה מהציון למרות שהוא לא מעט מעל הממוצע, אבל לפחות זה לא נכשל יותר.
יום אחרי אותו בוקר אותה אחת התקשרה שוב, הפעם בצהרים. כנראה חשבתי שאולי עבר מספיק זמן ואולי זה יש לה משהו אחר לדבר עליו (אנחנו לא ממש שומרות על קשר טלפוני, יותר היי ביי בלימודים, או שאלות קטנות על החומר לפני המבחן) או שאולי פשוט לא ממש שמתי לב שאני עונה- אבל השיחה הלכה לאותו מקום צפוי כבר בשניה הראשונה שלה:
"היי"
"היי מטילדה! מה נשמע?"
"בסדר, מה איתך?"
"פרסמו ציונים בקוונטים!"
"כן... אני יודעת. אבל אני מעדיפה לא לדבר על זה"
"אוקי, אבל רק- עברת?"
"כן... אבל בכל זאת- אני מעדיפה עדיין לא לדבר על זה"
"טוב! אבל איזה כיף ששתינו עברנו! בהתחלה חשבתי ש-" ובשלב הזה פחות או יותר הפסקתי להקשיב לה ופשוט עניתי לה בהינהוני אוטומט עד שהיא הפסיקה לדבר על זה. וזה לא היה קצר.
לא ברור לי איך עוד לאמר את זה לאנשים- אני לא רוצה לדבר על ציונים. זו בקשה כל כך מוגזמת? ומה אם הייתי נכשלת? מה אם אני לא רוצה לדבר על זה כי נכשלתי שוב? מה אז את עושה כשאת מתעקשת לדבר על זה?
"היי! עברת?"
"לא."
"... אה..."
מה אז תגידי? תגידי לי שאת כן? תגידי לי לא נורא? תגידי לי שהמזג אוויר ממש יפה בחוץ? מה?!
נושאים רגישים משאירים בצד! במיוחד כשאת לא חברה קרובה של הבן אדם.
אני יודעת שהיא לא התקשרה להשוויץ והיו לה רק כוונות טובות. שתינו היינו באותה סירה של כשילונות עם הקורס הזה ולשתינו היה קשה להתמודד איתו. אני באמת חושבת שהיא התקשרה לוודא שעברתי. אבל איך לגרום לאנשים להבין שאני לא רוצה לדבר על ציונים?
זה כמו אנשים שמתעקשים לדבר על המבחן בשניה שאת יוצאת ממנו. אני ממש מנסה לברוח משם אחרי המבחן כדי לא לשמוע שיחות (לפחות לא מיד אחרי) אבל תמיד יהיו את אלו שימצאו אותך ויתעקשו לדבר על כך.
אגב- היא גם התקשרה אלי אחרי המבחן. אמנם יצאתי עם הרגשה טובה הפעם אבל בכל מקרה אני צריכה קצת לתת לזמן לעבור לפני שאני יכולה לדבר עליו עם אנשים שעשו אותו. והיא ניסתה לדבר איתי, הייתי קרירה אליה בשיחה. לא הייתי מוכנה להשוות תשובות ושמרתי על שיחה שמורכבת מצמד המילים "לא יודעת" בלבד. אבל בכל זאת- למרות הקרירות ולמרו חוסר שיתוף הפעולה הברור שלי- היא התעקה להתקשר ולדבר איתי על הציונים.
שונאת את זה.
~~~
אגב- עברתי קוונטים.
~~~
מרעננת את דף הציונים כל יום עד לציון בתרמו"ס-
קוזל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
