ועדיין, מידי פעם -

~~~

לפני כמה לילות היה לי קשה להרדם.

אחרי כמה נסיונות כושלים של התהפכויות במיטה, חשבתי שאולי מקלחת תעזור להרגיע קצת את הרוחות שרודפות אותי (עבודה, מבחנים וחוסר הידע שלי לגבי שניהם. עתיד זה דבר מפחיד).

החדר שלי חיצוני לבית, וכשיצאתי מהמקלחת החתולה שלי ראתה אותי יוצאת ונדדה איתי לכיוון החדר. פתחתי את הדלת של הבית ובתוך החושך שמולי היה נדמה לי שראיתי גוש קטן מסתובב ובורח באטיות ממדרגות הדלת לכיוון החצר. הייתי בלי משקפיים אז לא ראיתי מה זה היה, אבל ספירת מלאי קטנה בראש של בע"ח שלי שראיתי בבית לפני שיצאתי ממנו גרמה לי להבין שזה משהו אחר. ניסיתי להקשיב לשקט לשמוע אם אני שומעת משהו זז בין הדברים בחצר, וכשלא שמעתי כלום הבנתי שכנראה דימיינתי את זה. אולי העייפות או היין שקצת ששתיתי לא מזמן במטרה לנסות להרדם עושים מסיבה בתוך הראש ומפעילים לחץ חברתי על התודעה שלי לתעתע בי.

פתחתי את הדלת של החדר מסמנת לחתולה להכנס אחרי, אבל היא המשיכה לשבת על המדרגות ולהסתכל סביב. ניסתי לבחון לאן היא מסתכלת, אבל היא לא בהתה בשום מקום מסוים כמו שהיא תמיד עושה כשהיא מבחינה במשהו, סתם ישבה לה שם. השארתי אותה בחוץ לעשות את שלה ונכנסתי פנימה.

נשכבתי במיטה וניסיתי לנתח מה דימיינתי הרגע, אם באמת דמיינתי: לפי מה שנראה לי זה היה יותר גדול מעכבר, אבל לא מגיע לגודל של חתול. אולי חתול קטן מהרחוב? אבל אם זה חתול קטן הוא היה בורח מהר, ופה זה לא רץ כל כך מהר. וגם החתולה שלי הייתה קופצת על זה אם זה היה יצור חי באמת. אולי חולדה ענקית? לא, זה לא היה מהיר כזה.

מוזר.

איפשהו בתוך המחשבות בשקט של הלילה שמעתי רחש בעלים בחוץ- 'אה! לא דמיינתי!' - לקחתי את הנייד שלי בתוך פנס מאולתר, חטפתי את המשקפיים ופתחתי מהר את הדלת- ושם עמדה לה מחוייכת החתולה שלי. הרעש היה היא מתמתחת על הדלת שלי, מה שהיא עושה כשהיא מבקשת להכנס לחדר.

אוקי, אז דמיינתי. חזרתי למיטה מלטפת את החתולה המגרגרת שלי לשינה.

אחרי הרבה זמן שמעתי שוב רחש. החתולה שלי לא הגיבה, אבל באותו רגע הייתי בטוחה שאני לא מדמיינת, קפצתי שוב עם הנייד החוצה, הפעם עוקבת באדיקות אחר מקור הרחש.

עמדתי בחצר בין כל הג'נאק שלנו (אבא שלי אוגר ג'אנק סידרתי) עם הפלאפון מאיר שומעת משהו זז שם בין העלים מתקרב לכיווני.

נשבעת לכם שהלב שלי דפק במהירות, איפשהו אפילו מחשבה על חייזר קטן מוזר יוצא משם עלתה לי לראש.

זה עדיין התקרב אבל לא נראה כלום, ואני מתחילה לחשוב שעוד שניה יוצא משם משהו וקופץ עלי.

ואז... עוד טיפה רחש.... מתקרב... .משהו שם יוצא... הנה.... ו....

...

החמוד הקטן הזה הסתכל לכיווני, הביט עלי בניחותא, והסתובב באיטויות חזרה פנימה בין השיחים מאיפה שהוא בא.

"אוקי, טילי. לישון".

~~~

~~~~~~~~~~~~~~~

מזל טוב שושנה!

~~~~~~~~~~~~~~~