יוצאת מהעבודה עם חברה, להלן- הקולית:

אני: "אני לא אוהבת את החולצה הזאת"

קולית: "למה? היא סבבה"

אני: "אני מרגישה שמנה איתה. כלומר, אני יודעת שאני שמנה, אבל איתה אני מרגישה שמנה יותר"

קולית: "אז לזרוק אותה. מיד".

אני: "לא יודעת. דווקא מקבלת עליה מחמאות לפעמים. סומכת על אחרים"

חמש שעות מאוחר יותר באוטובוס הבייתה, בחור קצת מוזר קצת מבוגר ניגש אלי:

בחור: "סליחה"

אני: "כן?"

בחור: "רציתי רק להגיד לך שאת ממש יפה"

אני: "אה... תודה"

בחור: "ולשאול אם את במקרה פנויה"

כן- לא, החולצה הזאת לא הולכת לשום מקום.

... נקבה.

~~~

(פיקולו, שוב סורי על ההתעלמות.

... מעופפת)

~~~