אני רוצה להגיד לך משהו.

בנינו, זה לא חדש לי או לך, אבל אני קצת חוששת להגיד את זה בקול רם, מאותה סיבה שהפסקתי לכתוב אירועים קטנים שאני מצפה להם ביומן. איכשהו זה כמעט תמיד מתבטל כשכותבים את זה, אז זוכרים באוויר. וכשזה חייב להיות כתוב- אז עד שזה לא עובר בשלום אני לא רגועה. ואם אני אגיד לך את זה אז זה בטח ישתנה, או יזוז לכיוון מוזר כלשהו אחר. לא שלא עברנו כיוונים מוזרים עד עכשיו אבל אין שום סיבה אמתית לשחק עם זה עכשיו.

אז בוא נגיד שאני לא כותבת את זה לך. 

נגיד שאני כותבת את זה למגירה. ואתה, בטעות, נתקלת בדבר המוזר המוזר הזה שנושא שם דומה לשלך ובטעות קראת את זה. אבל כיוון שגם למגירה שלי קוראים, לצורך הנסיבות, שלמה- ואתה לא ידעת על הדבר אז מין הסתם שמבחינתי אתה בכלל לא יודע על הטקסט הזה. 

כן.

טוב, אז כמו שכבר אמרתי- זה לא חדש לך. אבל רציתי להגיד לך- שלמה, שאני ממש אוהבת אותך.

כלומר, אני אוהבת את זה שאתה בחיים שלי. עדיין. כלומר- טוב, רגע. תן לי לדבר. אני יודעת שאתה לא אומר כלום אבל אתה עושה פרצוף מבין מידי. תפסיק את זה. שניה.

נכון שזה מובן מאליו אחרי כל הזמן הזה. ונכון שזה נאמר כבר, אבל כשאני חושבת על זה לא נראה לי שזה כל כך נכון להבליג על זה.

המכתב שכתבת לי ביום הולדת מאוד נגע לי. וזה מיוחד שאחרי כל הזמן הזה אתה עדיין מצליח להצחיק אותי ולא לעצבן אותי על כל השטויות שלך- אלוהים יודע כמה אנשים שרפו לי פיוזים על שטויות שלהם ושלי. ואיכשהו לא רק שאתה עדיין פה, ואנחנו עדיין בקשר, אלא גם שכל כך נח לי איתך שזה מוזר לפעמים שזה עדיין ככה.

שלמה,

אתה האח הכי טוב שיכולתי לבחור לעצמי, ואין לך מושג כמה אתה מרגיש משפחה אמיתית אצלי. והאמת, שבכל פעם בתקופה האחרונה שאני שמה לב לזה- זה מרגיש לי דו-צצדי, אחרת לא ברור לי למה אתה עדיין סובל אותי. ראבק- עוד מאז "ורד" ידעת לראות את כל השלדים בארון אצלי כאילו אתה רואה דרך קירות והשלדים לא הכי סימפטיים, בלשון המעטה.

וגם רציתי להגיד- שבכל הלב שלי- אני מאוד מאמינה בך, ובמי שאתה. אתה כבר יודע איזה סטטוס גורו אתה בעיני- ואם לא, אז הנה נאמר שוב- אבל גם בתור בן אנוש רגיל (עם או בלי מזלג)- יש בך נרווינה מסויימת שאני מאוד מעריצה.

ברור לי שאתה בן אדם יותר סגור ממני, ולפחות חצי מהעולם שלך אני לא באמת מכירה- אבל מה שאני כן מכירה ממנו, שלמה- אני גאה בו. בך.

אז תודה.

ואני מאוד מעריכה הכל, שלמה. הכ-ל. 

וכמובן שמסמך זה ישמיד את עצמו תוך ככה וככה שניות, והככשה טוטאלית והכל וזה. ברור.

תודה.