עד כמה מצחיק הכלב שלי נראה עם המעיל שלו?

~~~

דברים שאני אוהבת בחורף:

שהחתול שלי שיושב ליד קלסר הלמידה שלי פרוותי ומרגיש כמו דביבון.

דברים שאני שונאת בחורף:

שאני מוצאת את עצמי לפחות שמונה פעמים ביום עומדת מול המקרר ושאלת את עצמי שוב ושוב מה אני רוצה, רק כדי לסגור את הדלת באכזבה של כלום ורואה את הכלב שלי מסתכל עלי, לשאול אותו "מה אני רוצה?*", לראות אותו מרים אוזניים בשאלה ולענות לו "לא שאלתי מה אתה רוצה, שאלתי מה אני רוצה" לצחוק על הטיית הראש שלו ועל כמה מגוחך הוא נראה במעיל חורף שלו ולבוא לכתוב על זה פוסט מפגר.

טוב, אולי לא קשור לחורף אלא לתקופת מבחנים.

ואלי לא בדיוק שונאת.

ארררג!

~~~

*לבי.ג'יי יש קטע כזה כשאנחנו יוצאים לאכול, או אפילו סתם בלי קשר לעולם בשלוש בלילה כשהוא באמצע עירות הלילה שלו, לשאול אותי או כל בן אדם שנקרא לדרכו "מה אני אוכל?"

לא "מה בא לי?" לא "מה כדאי?" אלא "מה אני אוכל?"

בדר"כ הוא מקשיב באלגנטיות למה שיש לי להגיד ובוחר בדוריטוס בסוף. ניסיתי פעם להציע לו דוריטוס. הוא קנה יוגורט.

~~~

מה אני אוכלת?

אני לא יכולה להפסיק לצחוק.

שמישהו יעזור לי -

אני לא יכולה להפסיק לבכות.

שמישהו יעזור לי -

אני לא יכולה להפסיק לדבר על פיטריות.

~~~

לתוהים, למבולבלים ולאלה שלא באמת אכפת- יש מושג בביולוגיה (קשור להתרבות של פיטריות) שנקרא shmoo.

הוא קרואי על שם היצור הקטן החמוד הזה שהכרתי לכם בפוסט הקודם. פ-שוש.

~~~

"אז איזה סרט טוב ראית לאחרונה?"

"יצא לי לראות את הישראלי ההוא לא מזמן, משהו עם משאבי אנוש."

"אה, זה עם גורי אלפי! אני חולה עליו. אני מתכננת לראות את זה אחרי הבחינות."

"את יודעת שהוא משחק בהצגה של וודי אלן בב"ש?"

"כן, שמעתי. אני חושבת ללכת לזה כשזה יהיה פה בת"א"

"יאללה בואי. אתמול קניתי כרטיסים".

יאי! אני הולכת להצגה של גורי אלפי בפברואר!

איזה חמוד הבחור החדש בעבודה...

(כן, כן- גם יליד 89. לא יודעת מה איתו עדיין, אבל בנתיים יצא לי גורי אלפי מזה )