ישבתי עם אחותי הקטנה בחדר שלה לעזור לה קצת בכימיה (היא התחילה ללמוד מדעי התזונה ונהנת מהפריווילגיה של אחות כימאית לעזרתה) (אפילו אם היא לא כל כך מבינה עד כמה זו באמת פריווילגיה, אבל שיהיה) (למרות שהיום היא באמת פלטה משפט של: "אז אם לא הייתה לי אחות כימאית בבית - איך הם מצפים שאני אדע את החומר הזה?" ועניתי לה בחיוך מוסתר של "יושבים וקוראים" עם הנחיה לוויקיפדיה והצגה של הפרק הרלוונטי בספר הלימוד שהבאתי לה שמסביר את כל מה שהם לא בדיוק לימדו אותם עדיין) (זה נדמה לי או שכתבתי עכשיו פסקה שלמה עם משפטי סוגריים?)

(אני רעבה).

ישבתי עם אחותי הקטנה בחדר שלה לעזור לה קצת בכימיה. מאחורינו שמענו את הברז פתוח באמבטיה תחת ההנחה שמישהו בטח מתקלח, בלי ממש לשים לב ש-אני והיא פה, החבר על המיטה ליד, אמא רואה טלוויזיה ואבא לא בבית. אבל אתם יודעים איך זה -אם ברז פתוח הרבה זמן עם זרם חזק-זה מישהו מתקלח, ולא, חלילה, נגיד- מישהו השאיר את הברז פתוח קודם כשלא היו מים ועכשיו כשהם חזרו אז פתאום כל המים גועשים החוצא ומתחילים להציף את הבית.

אה כן- טוב, נגיד שיש פה סוגריים שבהם אני מספרת לכם שחצי שעה לפני כן עבר רכב עם כרוז ברחוב שלנו והודיע לכולם "תושבי רחוב מגוריה של קוזל- עוד עשרים דקות לא יהיו מים למשך שעתיים" מה שאומר שמילאנו בקבוק או שניים במים עד שהם נפסקו וכנראה מישהו בבית שכח שברז פתוח בלי מים עדיין מהווה ברז פתוח.

ואני עדיין רעבה.

אז קודם לא היו מים ומישהו שכח את הברז פתוח והחדר של אחותי שסמוך לאמבטיה התחיל להיות מוצף בטירוף כשמים בגובה סנטימטר או שניים התחילו לעשות את דרכם המהירה לעבר פינת המחשב של אחותי, איפה שישבנו, כאשר השולחן מתחת מלא חוטי חשמל של רוב דברי החדר ולמזלינו  לפחות המחשב עצמו יושב על שרפרף קטן.

אחותי הייתה בשוק קצת, החבר ישב על המיטה בלי לדעת מה לעשות ואני קפצתי מיד ותפסתי פיקוד קווין קוסנר סטייל (*עולם המים, בחור עם זימים, סקסי) וקפצתי מיד עם מגבים, מגבות  ניתוק הכל מהחשמל, הזזת רהיטים, צעקתי חלוקת תפקידים לכולם והתחלנו במבצע גריפת מים מטורף למקלחת.

אחרי אולי רבע שעה של גריפה בשרשרת ישבתי עם הפן לייבש טוב טוב את כל החשמל שהיה שם כי תכלס אחותי הייתה מחברת את זה גם ככה כי "זה נראה יבש" (ולא, זה לא היה בכלל) ואיכשהו המבצע הסתיים בטוב.

~~~

אחד היתרונות בזה שאחותי צריכה לבקש ממני עזרה בלימודים הוא שהיא יותר סימפטית במעט לבקשות שלי ממנה - כמו למשל העובדה שהיא אפילו לא עושה פרצוף כשאני מבקשת ממנה את הנטבוק שלה לבשת ללמוד איתו קצת בחדר.

אז יש לי עכשיו מחשב לסופ"ש קצת בפרטיות שלי, לפחות מספיק כדי לראות את הפרק השבועי שלי של הנוסטלגיה קרידיק (כי ממנו אני ממש לא מסוגלת להיגמל) ואפילו לשבת לכתוב פוסט פה ועוד אפילו אחד לא מתוכנן כשהוא משאיר מאחוריו עוד לפחות 3 פוסטים שונים שהיו לי בראש בזמן האחרון ולא יכולתי אפילו לכתוב אותם בטיוטות (ורק כדי שאני אזכור לכתוב אותם- פאקין אורן, עננים ובן פרנקלין) (למרות שבנינו- ברגע שאני כותבת לעצמי על מה אני צריכה לכתוב בדר"כ זה קובר את הפוסטים במעוד מועד) (וגם- אני רעבה).