החלומות שלי בשבוע באחרון החליטו לעשות בינהם תחרות על תואר 'החלום ההזוי ביותר'. אם הייתי מצליחה לזכור אותם, אולי גם הייתי יודעת מי ניצח, אבל ניחא. לפחות הלילה ישנתי רק שעה (היה מבחן), כך שגם אם היה לי חלום נוסף שניסה לתחרות, הוא בטח היה נפסל עקב קטינות גיל.

כשאני הולכת לישון ואני רוצה לתלות את טורדנות היום-יום שלי על מתלה המעילים ולנסות לרוקן קצת את הראש, אני עוברת על ספרית החלומות שלי.

כמו ספרית ספרים ישנה  שיש תמיד לסבא וסבתא, או כמו ספרית וידיאו בחנות בלוקבאסטר טיפסית, אני עוברת בין העלילות השונות שעולות לי בראש ומנסה לבחור לעצמי חלום. בדר"כ זה לא ממש עובד כי אני כל כך שקועה ומרוכזת בסיפור שאני כותבת לעצמי בראש, שאני דווקא נעשת יותר עירנית.

אז אני מנסה לשכתב את הסיפור. לעשות ריוויינד. לנסות לראות את זה שוב, בצורה אחרת, או אולי מזווית שונה 

מכירים את זה שיש את הנקודה הקטנה הזאת שבה אתם יודעים שהתעוררתם, אפילו אם אתם שניה אחרי זה חוזרים לישון כמו פגר? 

אז לי יש את הנקודה הזאת לגבי הירדמות.הנקודה הזאת שאומרת לי "או- הנה. אני מתחילה להרדם". 

זה קורה כשאני מנסה להזכר על מה חשבתי לפני שבריר שניה ופשוט לא מצליחה להזכר. זהו. נמחק. היה פה לפני רגע, נו זה על קצה הלשון  אבל מה, איזה, רגע- למה בכלל ZZZ zzz ZZZ zzz.... 

הבעיה היא שלוקח לי זמן להגיע לנקודה הזאת ואני אף פעם לא מצליחה להגיע אליה במכוון. ולפעמים כשאני ממש רוצה לישון ולא מצליחה- כשאני מרגישה שאולי הגעתי לנקודה הזאת, אני מנסה באמת לבדוק את עצמי ואולי בכל זאת טיפה להזכר על מה חשבתי הרגע, וכמו מפגרת יוצא הרבה פעמים שאני מבריחה אותה. ואז צריך לגשת שוב לספריה, לבחור חלום אחר. 

אגב, מעולם לא יצא לי שה"חלום" שאני בוחרת הוא זה שמוקרן לי בשינה. 

מעצבן. 

אני יודעת ששמתי את זה פה ברשימות בצד, אבל אני מתה על השיר הזה בכלל, ועל העיבוד הזה בפרט.

ואני זוכרת שמאוד התלהבתי כשגיליתי לראשונה שיש שיר על איש החול, כשאני בכלל הכרתי אותו מגיל אפס מהספר הזה.

חלומות מתוקים!

קוזל

אני יושבת ללמוד קצת אצל מ' ועושה הפסקה מול המחשב. (מי אמר מועדי ב' ולא קיבל)

נזכרתי במשהו שרציתי להראות לה בבלוג שלי, אז נכנסתי לגוגל ורשמתי "מטילדה קוזל" בהנחה שאין יותר מידי אפשרויות שגוגל יכול להוביל אותי אלהן.

גוגל מצידו בחר להפתיע אותי:

משום מה, התוצאה הראשונה הייתה חיפוש של השם שלי באתר הזה.

והתוצאות היו די משעשעות:

תרשו לי לדון במספר מהתוצאות הללו:

אנחנו בני דודים- ההמנון הרשמי של הקולות בראש שלי. חוץ מטימי. הוא מאומץ.

אצליח במבחן- אני מפנה אתכם לפוסטי "אני פורשת" האחרונים שלי. סורי, טעות בכתובת. נא להחזיר לשולח בצירוף אצבע משולשת, תודה.

בן זונה מזדיין- נו באמת, אל תקחו את זה אישית! אבל הי, גם אני אוהבת אתכם.

המדע העליז- טוב. נו. בסופו של דבר יש מילה אחרת שנרדפת למטילדה קוזל? (אולי "המדע החולני"- דידי צאי לי מהמעבדה!*)

חיוך בכל פינה- מדע עליז או לא מדע עליז? (מספיק כימיקאלים על בסיס יומי יגרמו גם לכם לחיוך מתמיד)

יפה מכולן- די, אני אסמיק...

נגע לי/ עומד הבולבול- אז בגלל זה המחמאות, סוטים!

לא פדופיל-הגיע זמן שאני אחשוף לכם משהו לגבי בלאק ג'ק: הוא קיבל את הכינוי הזה בגלל הגיל שלו. ואם תסתכלו על הגיל שלי פה למעלה, ותעשו חשבון פשוט ( וזה אחרי שהבאסיסט וגם המתרגל היו צעירים ממני 'רק' ב3 שנים...) אולי תבינו למה אני שמחה שאפילו הגימטריה אומרת לי שזה בסדר- פדופילית אני לא.

~~~

כמובן שבהמשך מ' ואני התחלנו להריץ כמה שמות במחשבון הזה וציחקקנו כמו מפגרות מהשטויות שגילינו שם עד שמ' שמה לב שאני שוב מתחמקת מלמידה, וקשרה אותי בחזרה לכיסא.

בברכת "צמחים זה מגניב"-

קוזל.

*מ' שאלה אותי מי זאת דידי.

נו באמת!

גיליתי שזה מאוד טעים לאכול גלידת וניל יחד עם ספל של קפה שחור בצד.

אני מרגישה מאוד פוליטקלי קורקט עכשיו.