ואפילו לא מדובר על קלאסיקה, להיפך. משהו מודרני כזה עם מישל פייפר והבחור ההוא שהופך להיות מג ראיין הזכרית של תקופתינו.
מוזר.
~~~
כמה עידכונים:
1) אני חולה.
זה גורר כמה וכמה דברים כמו למצוא את עצמי יושבת מול הטלוויזיה בלילה ולראות מה שמשודר שם בלי רצון להעביר ערוץ, ללכת לעבודה (כי צריך כסף) ולהרגיש כמו מצורעת מאנשים שאת במילא לא הכי אוהבת, ולשיר עם הרדיו מילים חדשות ל"שוב האפצ'י כאן, אה אה אה אה- טוב שבאת"
2) המחשב שלי חולה.
אני שוברת אצבעות כרגע במקלדת המעצבנת של המחשב של אחותי (לעזאזל איך היא מסתדרת איתה?!) וכותבת פה טקסט שאתמול היה לי מנוסח הרבה יותר טוב בראש אבל לא יכולתי לכתוב בזמן, רק בזכות זה שהבית סוף סוף ריק מאדם ויש לי סוף סוף את הפרטיות שלי לכתוב קצת.
אני צריכה לגבות ולפרמט, משהו שנמנעתי מלעשות כבר שנים, רק בגלל שלא ממש בא לי להפרד מאופיס 2003 (לא סובלת את החדשים).
אבל המסך הכחול שמקשט את המחשב שלי עכשיו די מכריח אותי (ועל שם כך גם הפוסט הקודם- תודה לעוזרים).
3) התואר שלי חולה.
נכשלתי שוב באורגנית.
אני כבר לא יודעת מה לעשות. ננסה לשבת שוב עם ראש ועדת הוראה, להתחנן לעוד מועד מיוחד, אני לא מסוגלת שוב ללמוד למבחן הזה בעוד שנה. לא מסוגלת. מקווה שה"רגל בחוץ" שלי תעזור לי להעיף את הקורס הזה איכשהו כבר למקום הראוי לו.
4) יש כנראה בעיות בעבודה.
זה התחיל בקטנה מזה שלא קיבלנו מתנה לחג- רק מי שמשלם לועד (ואין לי שמץ של מושג מה זה אומר) מקבל שי לחג. בעיקרון זה לא מזיז לי בדר"כ- אני גם לא ממש מצפה לזה. אבל הותיקים התחילו להתלונן על משהו שהוא די נכון- "אפילו צנצנת דבש קטנה אנחנו לא שווים להם?"
הותיקים טוענים שכל שנה נתנו משהו לחג. לעזאזל- ביום האישה הם נתנו לנו קרמים יקרים מתנה. אז בראש השנה השנה הם פתאום מחליטים שאנחנו לא שווים השקעה קטנה למצב רוח? לא יודעת עד כמה זה הפריע לי במקור, אבל יש משהו במה שהותיקים אומרים. זה מראה על גישה.
ההסלמה התחילה בשמועות שרצו עכשיו במשרד מאחד האחראים בשושו ככה (הוא נציג כמוני מבחינה רישמית, אבל אחראי משמרת בערבים בגלל הותק).
יש קיצוצים במשרד ויש דיבורים על הורדה בשכר לכל העובדים באשר הם. החל מלמעלה עד לנציגים הקטנים שהם אנחנו.
בעיקרון אם אתה לא חותם הם מפטרים אותך עם פיצויים, אבל מי שחדש פה די נדפק כי מתחת לשנה לא מקבלים פיצויים כנראה. ואני עוד חודש אחד מסכן מהשנה שלי שם.
זה מסריח. לא רק שאנחנו מרוויחים גרושים הם רוצים עוד להוריד מזה? אפילו אם זו הורדה של כמה אגורות- זה עדיין כל אגורה קטנה שמשפיעה לנו רבות על השכר.
כמו שאמרתי בנתיים זה שמועות, ולא בטוח שזה יגיע גם למוקד שלנו, אבל אם כן- אני לא נשארת. שוב- זו הגישה שלהם כלפינו שעל הפרק, ולא שווה להשאר במקום שמרגיש נוח לקצץ בשכר של עובדי מינימום.
5) אחרי חצי שנה של חוסר זמן ללכת לרופא וצליעות קבועות בבוקר הלכתי סוף סוףך לבדוק מה נסגר עם הרגל שלי.
מסתבר שיש לי דורבן ברגל, או משהו שעלול להתפתח לזה- בעיה בשרירים של קשת כף הרגל שמשפיעה על העצם.
כדורים, צילום- ואולי מדרסים, בתקווה שזה לא יחמיר. אבל לפחות אני כן אוכל ללכת בקרוב לחד"כ. חייבת. אין לי כבר בגדים נורמלים בגלל ההשמנה של תקופת מבחנים.
~~~
קצת חיוביות?
6) אולי זה בכל זאת לא יגיע אלינו בעבודה-
אתמול קרה משהו מפתיע. מנהלת המוקד החליטה בכל זאת לתת לנו משהו לחג וקיבלנו ספר מתנה. משהו דווקא די טוב - היה מבחר מסויים של ספרים שיכולנו לבחור והם היו די טובים. אני לא כל כך מבינה בספרים- אבל הבנתי מהחבר'ה שקוראים אצלינו שאלו ספרי רבי מכר טובים. אז לפחות הגישה של הזיזול שהרגשנו קודם באמת התפוגגה קצת. עכשיו רק נראה אם זה רק נסיון לפיוס או שבאמת אכפת להם מאיתנו כשהקטע של השכר יגיע.
7) "הלכתי לישון בארבע בבוקר אז עכשיו זה זמן מעולה לצאת לעבודה. לבשתי חולצה, נעלתי סנדלים, פתחתי את הדלת, סגרתי את הדלת, הורדתי סנדלים, לבשתי מכנסיים ושוב נעלתי סנדלים ועכשיו אני כמו חדש... עוד פאדיחה שנמנעה כמעט בזמן"
ידיד שלי בעוד רגע חיים שיגרתי. ולא, אלכוהול בדר"כ לא מעורב ברגעים כאלה.
8) ראיתי אתמול רנט לראשונה.
היה לי קשה להתחבר לזה, אולי בגלל שמראש שמעתי את מ' מקטרת על הרעיון של זה- קשה להתחבר לאנשים שרוצים להצליח כאומנים ולא יוצאים לממן את עצמם, ויוצאים כנגד משכירי הדירה הרעים על זה שהם דורשים כסף.
אומן מיוסר יכול לממן את עצמו קצת בעבודות קטנות בשביל לשלם שכר דירה.
אבל עדיין חלק מהשירים שם נדבקו לי לראש (והופתעתי לשמוע שהם מוכרים לי) והשירה שם פשוט מדהימה!
אני כן חייבת לציין שכל השירים שקשורים לרוג'ר ומימי היו ממש גרועים. הדיאלוג הראשון בינהם היה כל כך נורא מבחינה מוזיקלית, שכמעט פרשתי עוד אז מהסרט. אבל בסופו של דבר טוב שהמשכתי כי זה השתפר. ואני לא מפסיקה להוציא מהראש את השיר של מורין וג'ואן (ברשימות פה למטה). איזו שירה מעולה.
9) התחלתי לכתוב במספרים.
שמתם לב לזה אם קראתם עד לפה, מין הסתם, אבל אין לי מושג למה זה ככה וזה לא שלילי או חיובי- אז הכנסתי לפה לצורך האיזון.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
