הכיוון (כבר לא) מערב

היום היה יום שרובו הוקדש לנסיעה מ-monument valley ל-moab, שזו עיירה בינונית ביוטה שקרובה לפארקים המפורסמים arches ו-canyonlands.  העיר ידועה גם כמכה של הג'יפאים בארה"ב, וכשהגענו התברר שלרוע מזלנו היום בדיוק הוא יום העלייה לרגל שלהם, מה שלא השאיר אף מקום פנוי בשום חניון קרוואנים (ויש הרבה). 

בדרך כלל אנחנו נוהגים להזמין בכל בוקר חניון לערב, אבל מאחר שכל הדרך שכוחת האל שנסענו בה היום לא הייתה תקשורת סלולרית, לא הצלחנו להזמין מקום מראש. ולא שהיינו לחוצים, כי אמרנו לעצמנו שיש באיזור המון חניונים, ואם עד היום כולם היו חצי ריקים אין מצב שלא יהיה לנו מקום. נו, זה כמעט קרה. בנס הצלחנו להשיג מקום בחניון שהעדפנו, זה עם הבריכה והג'קוזי והדשא והמנגל, ושגם יהיה קרוב לפארקים. היינו ממש קרובים להסתפק בחניון מרוחק, בלי צל, בלי בריכה ואפילו בלי מקלחות.

אז יצא שרוב היום נסענו, כמובן עם הרבה עצירות בדרך לקפה ומנוחה. ואם עד היום הכל הלך לנו חלק ומושלם, אז היום כנראה היה היום שבו היינו צריכים ללמוד שהכל יכול להשתבש ברגע. זה התחיל כאמור בחניונים המלאים, והמשיך בזה שבצהריים לגיא עלה החום ל-39 מעלות. הוא היה די אומלל עד שקיבל נורופן והחום ירד. נוכח הנסיבות העגומות, נכנסנו לחניון ונשארנו שם כל אחר הצהריים, במקום התוכנית המקורית לנסוע ל-canyonlands. לא נורא, נדחה את זה למחר. זה אחד היתרונות בקרוואן - שהכל גמיש.

הילדים דווקא שמחו מאוד על אחר הצהריים הפנוי שנפם בחלקם, ובילו אותו בבריכה ובג'קוזי. החניון ממש נחמד, ומאחר שלא הספקנו הכל החלטנו להישאר בחניון הזה עוד יום, כך שגם מחר נהיה פה. נקווה רק שגיא ירגיש טוב ושנוכל לטייל.

למרות שלא עשינו הרבה, הנה כמה תמונות מהיום:

החניון שבו ישנו ב-monument valley ושבו ערכנו את ליל הסדר. 

הזריחה ב-monument valley (אלון קם לצלם)

הילדים מתעוררים בקרוואן (הם החליטו לישון שלושתם יחד במיטה העליונה שמעל הקבינה). נחשו מי מהשלושה מתקשה לקום בבוקר.

הדרך מ-monument valley  ל-moab

הפסקת קפה בדרך: מוציאים כיסאות קמפינג, מכינים קפה ויושבים.

שחר וגיא בבריכה בחניון הקרוואנים במואב

איתמר מנסה את הג'יפ של השכן שלנו בחניון הקרוואנים, שגם משתתף בהפנינג הג'יפים שנערך בעיירה.

השעה מאוחרת ואנחנו אחרי ליל סדר כהלכתו, לכן היום פחות מילים ויותר תמונות.

זה המקום:

אחרי תצפית קצרה על אגם פאוול המשכנו ל-monument valley, המקום המפורסם עם הצוקים הגבוהים שבו צולמו כמה מערבונים ותיקים. חנינו בחניון קרוואנים ממש סמוך לצוקים, ושם גם ערכנו את הסדר, כאמור כהלכתו. היו לנו הגדה, מצות, מרק עוף עם קניידלך וסטייקים. לקינוח חגגנו עם אננסים ותותים שוחים בים של קצפת. לא היה כשר למהדרין, אבל היה סדר שלא במהרה יישכח. 

כמו שכתבתי אתמול, סדונה היא עיירה רוחנית כזאת ששוכנת בין צוקי ענק אדומים/חומים שהמקומיים מאמינים שהם מלאים באנרגיה. כמעט לכל צוק יש שם (כס השופט, הפעמון, הקתדרלה ואפילו קומקום התה) ועל חלקם אפשר לטפס. בתי העיירה מפוזרים על שטח גדול ורובם צבועים באדום או בחום כך שהם משתלבים היטב בטבע. הבתים עצמם יפים מאוד אך לא מנקרי עיניים. יש המון נקודות תצפית, גלריות, חנויות מסעדות ומסלולי הליכה.

בבוקר קמנו באיזי. הלכנו לראות את ערוץ הנחל שזורם בחניון הקרוואן ואת הציפורים הנדירות שבדיוק קיננו בחניון (סוג של אנפה כלשהו) והכנו ארוחת בוקר מושקעת של ביצים, בייקון, גבינות, קורנפלקס וכו'. מזג האוויר היה נעים אז לבקשת הילדים אכלנו בחוץ על שולחן פיקניק שצמוד לקרוואן. היה כיף ממש.

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לכמה נקודות תצפית על הצוקים ומשם המשכנו ל-oak creek canyon בדרך נוף שנחשבת לאחת היפות באמריקה. היה יפה, אבל התיאור בספרים ובאינטרנט מעט מוגזם. בדרך עצרנו בפארק שבו אפשר לרדת עד הנחל ולשכשך את הרגלים. כמעט קפאו לנו הרגלים אבל נהננו. מה שנחמד בפארק הוא שמחיר הכניסה הוא 10 דולר, אבל אין אף אחד שגובה את הכסף ואתה אמור לשלשל אותו בעצמך. כמובן שאין אף אחד שמתפלח בלי לשלם, והפארק עצמו נקי ומצוחצח.

משם המשכנו צפונה לכיוון page, שזו העיר ששוכנת על גדות סכר גלן (הסכר השני שבנוי על נהר הקולורדו. הראשון הוא ההובר דאם שליד לאס וגאס). בדרך לפייג' , לאורך הכביש, יש מלא דוכנים של אומנות אינדיאנית ועצרנו לראות. מסקנה: כולם מוכרים אותו דבר (תכשיטים, כלים בעבודת יד, לוכדי חלומות וקישוטים מיוחדים שמכינים בטכניקה שנקראת "שערות סוס", שמשמעה שמטביעים שערות של סוס על חימר ויוצאת דוגמא מקושקשת כזאת), והמחיר עולה ככל שעולים צפונה.

בחניון הקרוואנים בפייג' פגשנו משפחה ישראלית שיצאה לטיול של חצי שנה בקרוואן. הם התחילו בסן דיאגו לפני חודשיים ויסיימו בוושינגטון. הלכנו יחד לבריכה שבחניון והילדים נהנו. במיוחד גיא, שהתקשה להפנים שלילד שלהם, שהוא בדיוק בגילו, קוראים נטע. מאוחר יותר, כשאכלנו ארוחת ערב, התברר שבחניון הנידח הזה, בקצה העולם, יש לפחות עוד שתי משפחות מישראל. אכן, עולם קטן.

מחר נטייל באיזור פייג' ובערב נחגוג את ליל הסדר ב-monument valley. חג שמח לכולכם ונשיקות!!!

הנה כמה תמונות מהיום:

ארוחת הבוקר היוקרתית בחניון הקרוואן בסדונה

תצפית על סדונה

עוד תצפית על סדונה

slide rock park - המקום שבו משכשכים את הרגלים (ומתרחצים ממש בקיץ)

אנחנו אחרי השכשוך

איש בודד בקרוואן שעצר לידנו בדוכן האומנות האינדיאנית

מוכרת אינדיאנית בדוכן בדרך לפייג'

ארוחת ערב בקרוואן. הילדים חונכים את פנסי הראש החדשים שלהם.