הכיוון (כבר לא) מערב

מבחינת הילדים כל מה שהיה עד עכשיו היה רק הכנה, הקדמה, חזרה גנרלית והעתק חיוור של הדבר האמיתי – דיסנילנד. איכשהו הפעם לא היה קשה בכלל להעיר אותם בבוקר, וב7 כבר היינו ב-ihop   לארוחת בוקר זריזה לפני הפארק. התוכנית המקורית הייתה להגיע לפארק לפני הפתיחה בשמונה, אבל בגלל בעיות חנייה הגענו רק ב-8:15. כשמדובר בפארק שעשועים, כל דקה קובעת.

בתחילת היום הפארק לא היה עמוס וכמעט לא הייתה המתנה במתקנים, וכבר האמנו שנפלנו על יום טוב. אבל בצהריים התורים כבר היו מטורפים ממש (שעתיים המתנה ל- splash mountain  ) וכשבררנו איך ייתכן התברר שאצל האמריקאים חופשת האביב עדיין לא הסתיימה, וכנראה שכולם מבלים אותה בדיסני.

למרות העומס היה לנו יום די פרודוקטיבי. ביקרנו בהמון מתקנים: זה עולם קטן מאוד, אווירונים, דמבו הפיל המעופף, פיטר פן, שתי רכבות הרים (אחת לילדים ואחת לגדולים שעוברת בתוך הר חשוך), פו הדב, הבית של מיקי מאוס, הספלים של עליסה בארץ הפלאות, מסלול נהיגה במכוניות, הבית של טרזן ועוד כמה שבטח שכחתי. גיא עשה איתנו את רוב המתקנים, עד שהתחיל לפחד. שחר הכי אהבה את הרכבת הרים של הילדים, ועשתה אותה פעמיים. איתמר הכי נהנה בדמבו הפיל המעופף. גיא היה נרגש מאוד לפגוש את הדמויות של דיסני, ובראשן מיקי מאוס כמובן. הוא ניגש אליהן, ליטף, התחבק ועשה שלום, והן שיתפו איתו פעולה.

מזג האוויר היה נעים מאוד בבוקר ואחר כך הלך והתחמם. אחר הצהריים היה כבר חם ממש ועמוס באנשים. אחר הצהריים ראינו את התהלוכה המסורתית של דיסני, שהייתה ממש מלהיבה עם כל הדמויות (חוץ מהנסיכות) ורקדנים. הילדים אפילו ירדו לכביש ורקדו קצת עם הדמויות.

בשבע בערב יצאנו מהפארק עייפים אך מאושרים. לפני זה הילדים עוד קיבלו רשות לבחור לכל אחד מזכרת, ואחרי שהסתובבו בכל החנויות בחרו לעצמם מה שרצו. איתמר בחר קסם מיוחד, שחר עגילים של מיקי מאוס וכובע מדליק וגיא קיבל כדור של דיסני.

עכשיו אנחנו בשדה התעופה בלוס אנג'לס מחכים לטיסה הביתה. השמחה על כך שנראה שוב את כולם מהולה בעצב על זה שהחופשה הסתיימה. היו לנו שבועיים עמוסים בחוויות, ונדמה שעדיין לא עיכלנו את כולן. מזל שיש לנו את התמונות, את הוידאו ואת הבלוג כדי להיזכר.

הנה כמה תמונות מדיסני:

היה כיף. מחר מתחילים לעבוד על הטיול הבא...