כל מי שהיה פעם מלצר מכיר את האנשים האלה שלא מבינים רמזים. מפנים להם את הצלחות, מביאים להם חשבון, אפילו הופכים לידם את הכיסאות ומתחילים לטאטא - והם נשארים לשבת.
אז ככה אני וישראבלוג. כבר מלא זמן הם רומזים שהם הולכים לסגור את הבסטה וקוראים לכולם לגבות את הבלוג שלהם - ואני לא עושה כלום. חושבת שאם אני אתעלם זה לא יקרה.
אבל בשבוע שעבר נכנסתי לבלוג ואופס, הוא לא היה שם. אחרי התקפת לב, היסטריה ופרכוסים, התברר שזו תקלה זמנית והבלוג תכף יחזור, אבל רק עד סוף החודש שאז הוא יירד סופית.
כנראה שזו בדיוק קריאת ההשכמה שהייתי זקוקה לה. באותו רגע פתחתי בלוג חדש ב-wordpress (ושוב תודה לעדי), עיצבתי אותו, העתקתי אליו את כל הפוסטים הישנים בעבודת נמלים מפרכת (אבל זה גם היה כיף כי קראתי הכל מחדש ונזכרתי בדברים!), ואפילו הוספתי פוסט חדש מהנסיעה לשווייץ.
אז יאללה תיכנסו, תקראו, תגיבו כמו קודם ואל תשכחו להירשם מחדש - כלומר למלא את המייל שלכם בפינה השמאלית העליונה של הבלוג - כדי לקבל הודעה בכל פעם שיעלה פוסט חדש. אשמח גם לשמוע תגובות על העיצוב... זה הלינק:
יאללה, היינו פה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
