"חשיפה"

הייתי בעיצומה של שיחה מעניינת מאוד בצ'אט ובדיוק כשהעניינים התחילו להתחמם... אמא שלי חזרה הביתה!

הייתי צריכה להתנצל וללכת.

לפחות אמא הביאה גלידה בגביע וזה נראה לי פיצוי הולם. כי אוהבת ללקק גלידה בגביע.

ועכשיו אני יושבת פה עם נייר הפצפצים שלי, וזה מענג-משהו.

לא מזמן הייתי אצל הרופא שלי. ואחרי זה היה לי חלום ארוך על הרופא שלי. אלוהים אדירים!

אבל אי אפשר להאשים אותי. זאת אחת הפנטזיות הנפוצות, לא?

ברצינות, אתם לא הולכים לרופאים/רופאות שלכם ותוהים לפעמים אם השולחן שלפניכם יציב מספיק? לא? אני חושבת שזה נורמלי לחלוטין.

יש משהו שאני מנסה לנסח ולספר בצורה מסודרת, אבל לא מצליחה. אני מפחדת מהמחשבות של עצמי.

נשימה עמוקה וניסיון נוסף.

אני עובדת עם הרבה בני נוער, אבל רק אחד מלחיץ אותי.

כשאנחנו יושבים לבד ואני מסבירה לו משהו או עוזרת לו, אני פשוט לא יכולה להרגע. אולי אני בעצם מפחדת ממנו, כי אני יודעת שהוא עלול להיות מסוכן ומאיים אם אומר משהו לא במקום.

אל תבינו אותי לא נכון, אני ממש לא בקטע של פדופיליה. זה ממש לא נורמלי ואין לאנשים כאלה שום הצדקה. [אני בקטע חולני שלא עובר על שום חוק ואולי גם הגיוני באיזשהו מקום...].

כל דבר מעבר שאני מנסה להעלות על הכתב נשמע פשוט הזוי.

בחורים רעים הם סקסיים, לא משנה באיזה גיל.