היייייי D: אני מרגישה שאני יותר ויותר מתחברת
לבלוג ובכלל לכתיבה ... :) זה כיף לי ^^
היום סופסוף קיבלתי את המבחן באנגלית חשבון
והנדסה , בהנדסה 86 , חשבון 92 ואנגלית 100
+ 4 בונוס . מאוד שמחתתתי אחרי הציונים הקודמים -_-
בבצפר היו לי משמרות כרגיל משעמם : <
ואז היה אמור להיות מחשבים ואומנות ואני ואילי לא
רצינו מחשבים אז הלכנו להגיד למורה למחשבים
שלא נהיה בשיעור ואילי שיקרה לה ואמרה לה
שהמורה לאומנות צריכה אותנו לעבודה דחופה : \
לא יפה אילי , לא יפה ! D: אחרי זה היה חשבון
והרבה לא עשו שיעורים אז היא נתנה לנו לעשות
את השיעורים לעבודת הגשה ועשיתי אבל בתרגיל
אחד טעיתי , לא נורא : \ אחרי זה קיבלתי את
המבחנים והיה אנגלית משעמם טיחו כרגיל למרות
שאני טובה מאודמאודמאוד ^ אחרי זה היה חוק
ומשפט ואז היפ הופ , אני לא סובלת את המורה
להיפ הופ הוא התחיל לעצבן אותי XS ....
ביום גיבוש בספורטק יצאה לי תמונה קטלנית אז
עכשיו כמה ילדים מעצבים לי אותתתה ואני יעשה
בפייס אלבום של תמונות מעוצבות 
בסה " כ היה יום נורמל עם ציונים טובים וכיפיים :)
אני מתחילה שוב להיות אופטימית ! D:
תודה לאל ! באמת תודה = ]
החלטתי לעשות סיפור אבל חדש ~
כי הקודם לא היה יפה ואני רוצה סיפור יותר מותח עם יותר אקשןןן :)
אז אני עושה סיפור חדש אבל אם אתם מגיבים על הסיפור בבקשה
גם תגיבו על מה שכתבתי על החיים שלי , שניהם חשובים לי ^^
עוד לא מצאתי שם לסיפור אולי אני ימצא מאוחר יותר ...
ואל תבואו לי ביציאות זה לא מציאותי , סיפור מטומטם ועוד ...
כי לא מציאותי זה הסיפור הכי מותח אז בבקשה בלי תגובות נאצה ! .
פרק ראשון -
" עזוב אותי , תרפה ממני . אני לא שייכת אליך " אמרתי .
" מה זאת אומרת לא שייכת אליי ? מה את חייזרית ?! מה את ערפדית ?! " אמר לירון
* אז זאת אני , אריאל , בכתה י ' 4 , חיה את החיים . שיער שטני ארוך חלק ועיניים תכלת , יפת
השכבה , מקובלת אבל לא משוויצה בזה , לא אוהבת לרכל , לשקר , להשוויץ ולהיכשל
במבחנים , כן אוהבת אותו , את החברות , ההורים , האחים ואת מי שאני . אה ושכחתי
להגיד , אני בת 487 כן , 487 אני ערפדית ועוד יומיים ישלי יומולדת ! D: *
" עזוב אותי , עכשיו ! אני לא יכולה להסביר לך כלום . אתה לא תבין כלום ! " אמרתי
" אר (R זה הכינוי שלי) , אני יודע שאת כועסת עליי אבל .. " אמר לירון
קטעתי אותו באמצע ,
" אבל זה לא קשור , אסור לי , אני לא שייכת אלייך , אני אפילו לא מהמין שלך " אמרתי
[בלב אמרתי שיט אני לא מאמינה שאמרתי אתזה ללירון עכשיו !!]
" ברור שלא , את בחורה , אישה , נקבה ! תגידי , התחרפנת על כל השכל ? " אמר לירון
" לא ובבקשה תעזוב אותי , עכשיו לירון , אני מבקשת ממך ! " אמרתי
" טוב בסדר , בסדר " אמר לירון במבט עצוב והלך .
בכיתי ובכיתי כי אהבתי אותו באמת שאהבתי אבל אני לא יכולה להיות איתו , ולא עם אף
אחד אחר . חוץ מערפד כמובן . אף אחד לא יודע על זה חוץ מההורים שלי ואלעד .
אלעד הוא ידיד טוב מאוד שלי והוא גילה את זה במקרה למרות שממש רציתי שהוא
ידע . ! אפילו עמית לא יודעת ואם היא תדע על זה אני מחוסלת !! אבל מחוסלת באמת ,
ממש מתה . יהרגו אותי , באמת ! הערפדים , אסור שאף אחד יידע ! : \
וזה די מעצבן , לחיות בשקר וסודיות כל היום ... מבאס שאפילו לחברה הכי טובה שלך
את לא יכולה להגיד . מטריד ! למרות שלא הייתי משנה את החיים שלי או ש ... בעצם
כן ?! אוווף מה אני אמורה לעשות עם עצמי עכשיו ?! החלטתי לא לבכות על לירון והלכתי
לאלעד , הוא הרגיע אותי אבל אז אמר לי את הדבר הכי נורא שיכולתי לשמוע אי פעם .
מאז שנולדתי , באמת ! משהו שיכול לגרום לי סבל רב מבחינת החיים שלי ! כולם .
זהו , ככה זה נגמר אני מקווה שזה לא תינוקי מדי , אני יודעת שזה על ערפדים אז
זה כאילו חיקוי של דמדומים \ חצויה אבל זה מעניין וזה כולה סיפור אז בבקשה בלי
תגובות נאצה כי זה ממש לא הולך להיות דומה לשני הסיפורים של דמדומים וחצויה !
רומי 
בקרוב עיצוב חדש ^^
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
the girl is back XD
