שלום עולם (:

אה..שוביניזם (ראו כותרת). אני עושה נקודות כי משעמם לי.. אם תהיתם.

כן, אני הולכת לכתוב על עכשיו ולא סתם לכתוב שטויות ><"

אז ככה-

נכון, לפני 50/40/30/80/..? שנה ההבדל בין נשים וגברים היה מאוד גדול ועכשיו הוא כבר לא ככה, אבל זה לא אומר שהוא נעלם לגמרי (מה שלא קרה).

לא קרה לכן פעם שאם המורה רצתה/רצה (בהתאם לפוסט ;]) שתלמידים ייעזרו לה/לו לסחוב משהו כבד, היא/הוא קראו לבנים ולא לבנות?

נכון, אנחנו לא אשמות בעובדה שבנים נולדים יותר חזקים מהבנות, אבל ההבדל שקיים בגיל הזה לפחות בין שני המינים לא ממש משפיע..

עוד משהו בנושא:

למה באולימפיאדה/ כל תחרות ספורט אחרת יש בנות נגד בנות ובנים נגד בנים?

אני יודעת שבנים נולדים יותר חזקים מהבנות ואנחנו לא שולטות בזה (כבר ציינתי את זה), אבל תאמינו לי שיש כמה מתעמלות אולימפיות שיכולות לנצח כמה מתעמלים (:

מה אתם אומרים על הרעיון הבא:

בנוסף לאולימפיאדה הרגילה, אז כמו שיש את אולימפיאדת הנכים שתהיה גם אולימפיאדה לשני המינים במשותף, ומי שיירצה שיישתתף.

יש לי סימס 3 כבר איזה חודש.

שתדעו, זה מומלץ (:

אני עושה מלא משפחות ומשתמשת בקודים בשביל לבנות להם בתים עם מלא דברים לא שימושיים D:<

עשיתי גם את משפחת וויזלי והפכתי את הארי וג'יני לחברים D=

נראה לי שגמרנו, לא?

לא שישי לי קוראים.

שלום, כאן אני.

אני אנונימית- אתם יכולים לקרוא לי L (לא, זאת לא האות הראשונה בשם שלי). אתם מוזמנים לקרוא עוד עלי ברשימות.

פתחתי את הבלוג מהסיבות הבאות-

1. שיעמום- יש צורך להסביר?

2. פריקה- כמו יומן, רק שבמקום לכתוב אני מקלידה. זה מאוד נוח לי.

3. ארגון- בשביל להארגן את החיים שלי, שיהיו כתובים לי מול העיניים.

4. רעיונות- השארות, פתרונות, בעיות, פוליטיקה, מדע, בית ספר.. זאת ההזדמנות שלי להצחיק, להדאיג, להרגיע, להפחיד, להראות לאנשים את כל הדברים האלה.

בנוסף, אני מתכוונת לעקוב בבלוג אחר התפתחות הסיפור המקורי השני שאני כותבת, בז'אנר מתח. כל הזכויות עליו, על הדמויות ועל הרעיונות שבו שמורות לי ולי בלבד.

אני מקווה שתהנו מהקריאה בבלוג. להזכירכם, אני מתכוונת לפרסם פה לא רק קטעים הקשורים באופן ישיר לחיי הפרטיים אז קחו זאת בחשבון.

בואו נתחיל:

היום הלכתי עם סבתא שלי ואמא שלי לקניות בתור מתנת יום הולדת. קניתי המון דברים באיזה 1,000 שקל, כולל כפפות ארוכות עם חורים לאצבעות שאני רוצה כבר המון זמן D=

אני מקווה שלא רוששתי את סבתא שלי יותר מדי ><"

אני מאוד לחוצה לקראת הריצות הקרבות (700, 800, 900, 1,000) כי למרות שאני מגיעה בדרך כלל במקום 4-3-2 בריצה אני מרגישה ממש גרוע בזמן הריצה, אחריה, אבל בעיקר לפניה (בגלל הלחץ).

אשמח לקבל רעיונות כיצד אוכל להתגבר על הלחץ והפחד. לידיעתכם, הציאו לי כבר פשוט ללכת במקום לרוץ אבל אני לא יכולה לתת לעצמי לעשות את זה- המבין יבין.

מחר כל הכיתה הולכת לסרט "תהילה", אני חושבת. אם מישהו מכיר אותו אשמח לדעת על מה הוא.

החופש עובר כל כך מהר! אני לא בטוחה שאספיק לעשות את הכל.. ואני עוד צריכה להתכונן להכתבה+מבחן באנגלית! >X

גם לכם קורה ש..

גם לכם קורה שאתם מסמנים כל מיני דברים עם העכבר בזמן שאתם קוראים דברים במחשב, ומרוב שיעמום אתם מתחילים לנסות לסמן רק חצי פסקה או רק תמונה אחת מתוך איזה מיליון ועוזבים לגמרי את מה שאתם קוראים?

גם לכם קורה שאתם נזכרים באיך שהייתם לפני שנה/שנתיים, ואולי אפילו פחות ומרגישים פתאום כאילו ההתנהגות שלכם באותה תקופה הייתה נורא ילדותית?

גם לכם קורה שאחרי שסגרתם את הספר, צחצחתם שיניים (או לא.. P:), לבשתם פיג'מה, אמרתם לילה טוב לכלבה ונשכבתם מתחת למיטה פתאום אתם נזכרים שאתם צריכים לשירותים?

גם לכם קורה שכשאתם מצוננים, אז הזמן שבו אתם מרגישים הכי הרבה את הנזלת הוא כשאתם שוכבים במיטה לפני השינה ואז במקום להירדם אתם מקנחים כל שתי שניות את האף?

גם לכם קורה שההורים שלכם מאיימים עליכם בכל מני איומים (לא תאכלי מהקינוח! לא אסיע אותך לחברה/למסיבה! לא תוכלי להיות על המחשב במשך שבוע!) אבסל אתם יודעים שהם לא יודעים לעשות את ובכל זאת אתם מתחילים להתחנן שלא ייעשו את זה והכל?

כמה כפתורים שהכנתי לפני הרבה זמן- אם מישהו רוצה להשתמש, שייכתוב לי בתגובות ואני אכתוב לו אם צריך קרדיט או קישור או משהו..

כאן הסתיימה הפריקה שלי להיום.  תצפו לעוד עריכות בקרוב,

אל ;]

נ.ב. אני כבר מעלה את העיצוב.