Stop The Time
|
כינוי:
בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 3/2010
באמת? אתמול הלכתי לסטנד אפ של אדיר מילר. והיה פשוט..אדיר!!! לא הייתה בדיחה אחת שלא צחקתי ממנה. כזה כיף(: היו קצת בעיות עם ההסעה וכל כך בא לי כבר שישתחרר לי הרישיון! זה יהיה הרבה יותר נוח ויהיו פחות צעקות בבית..לפחות בגלל זה.
אני קצת מעוצבנת. מאוכזבת. כועסת. יותר מדי רגשות מכוערים בגלל דבר כזה. קבעתי עם חברות ללכת לסרט ובזמן שהייתי בצפון עם חברות אחרות הם הלכו לסרט בלעדיי..אני קצת פעורת פה כי הם ידעו שממש רציתי לראות את זה ועוד דיברנו על זה מלא.לא רק שהן הלכו בלעדיי עכשיו הן עוד מתעלמות ממני כי אין להן את האומץ להודות בזה..בנים בחיים לא היו עושים עניין מזה. למה בנות כל כך רגישות?..
היום עשינו ניקיון בבית לקראת פסח. אני סחוטה...ואחרי כל העבודה אמא שלי חוזרת הביתה ורק מעירה על דברים.."למה הרצפה לא ממש מבריקה?"..לפעמים כל כך בא לי להחליף את ההורים שלי ולדעת מה זה לחיות במשפחה אוהבת וחמה. אני שמחה, הכי שמחה בעולם על האחיות המדהימות שיש לי. הכי דואגות לי בעולם ולמרות שהן תאומות הן תמיד נותנות לי להרגיש כאילו אני תאומה שלישית(: כשאני אהיה גדולה אני אלד מלא מלא מלא ילדים!!
אלוהים החופש הזה נוזל לי בין האצבעות..כל כך הרבה דברים שאני רוצה להספיק]: לפעמים הדימיון שלי ממש משעשע אותי. אני יכולה לדמיין סיטואציות קיצוניות וטארגיות או כאלה שבהם אני הדמות הראשית בכל מה שמתרחש, והכי מגניב שאני באמת אומרת את כל מה שאני חושבת. הלוואי והייתי ככה גם בחיים האמיתיים..כשהייתי קטנה ידעתי שיגיע שלב וישאלו אותי מה אני רוצה לעשות בחיים. חשבתי שיש לי עוד זמן, אבל אמא של חברה שלי התקיפה אותי בשאלה הזאת לפני כמה שבועות ואחרי זה התחלתי באמת להבין שעוד רגע אני מסיימת בית ספר ואז כל החוקים משתנים. זה כזה מפחיד.
שבוע טוב אנשים

| |
|