כשאין עם מי לדבר..אני פה!

סוף סוף הלכתי ללמוד ללימודים קדם אקדמיים. דבר שחששתי ממנו כל כך ועם זאת גם חשקתי בו.
אני מרגישה את הריח של החופש. לא עוד עבודות על מינימום!
לא עוד עבודות ללא הפסקות...בין 7 ל9 שעות עבודה ועוד על הרגליים. חס וחלילה תשבו להם.
לא עוד מנהלים דפוקים.
מקווה שעכשיו אוכל למצוא משהו טוב יותר. עם פחות שעות עבודה ויותר משכורת.
יותר יחס טוב.
הם כל כך לא שווים אותי. משפחת מנהלים חסרי שכל. לא סובלת אותם. בעצם אף אחד לא סובל אותם. עם היחס הזה הם לא יגיעו רחוק.
ואני כן :]
מלאת תקווה. בהצלחה לי.