אוף, אני ... היום  זה יום מאוד רגיש אצלי. ולא שמנה כמה אגיד את זה, ההרגשה הזאת לא תחלוף.

 אני מאוכזבת. לא מעצמי, אלה מאחרים - חלק מפה, חלק מהמשפחה. למרות שזה לא אומר שאני לא אוהבת את כולם ולא תומכת בכולם, או מקשיבה למישהו. אני באמת מנסה... ועם זאת, אולי בעצם אני לא מתאמצת מספיק.
 כל מה שאני יודע כגרע ובטוחה בו זה שיש דברים שאני יודעת שאני אשמה ויש דברים שאחרים אשמים בו, ולא מודים שהם אשמים או שמשהו באמת קרה. 
  היום אני חשה מאוכזבת מעצמי ואותו חבר משפחה שזה הטריד אותי כל כך שחלמתי חלום על זה. אני כבר לא זוכרת מה היה, מה שכן - אני זוכרת שחלמתי על המשפחה שלי. כולם היו שם, הם דיברו איתי - אבל כאילו, אני עשיתי הכול: אני נהגתי, אני זכרתי את הדרך, הייתי סופר אחראית. ובגלל זה, כתבתי גם שיר שמשקף מה אני חושבת - " הבטחות ", שזה על אנשים שאומרים משהו אחד ועושים דבר אחר, על פיצויים שלא מתממשים. על כך שהבטחות לא לעיתים מתקיימות.
 היום מרגיזה אותי העובדה, שאחותי שאני מתגעגעת אליה ( היא פשוט כבר לא גרה איתנו, אלא בתל-אביב ), לא מקיימת את ההבטחה שלה.
 מה שאני מקווה מאוד שלא ירגיז אותי ( כי זה כבר עובר לפחות אצלי את הגבול... ), זה שהיא תגיד שאני לא לוקחת שום דבר בפרופורציות הנכונות. פאק פרופורציות ! מה איכפת לי ?? אני זאת שמתיימרת להיות "הילדה הטובה ", אני מתחשבת ומקבלת את זה שהיא עובדת ולפעמים אין לה זמן, או שהיא לחוצה בזמן,לא יכולה, כן יכולה. אחר כך, כשאני מנסה לפחות להיות פתוחה לא רק עם כולם, בנוסף גם איתה - אני צריכה לחוש שאני לא בסדר, שוב. גאד, אני שונאת את זה שנכנס לי הבאג הזה שאומר לי שבגלל שאני מזל טלה, אני לא סופר-רגישה, אלא חייבת להרים עליי עול שייך ולא שייך לי כאחד.

 לפחות, אני מגלה שאני בוכה ממש מעט עכשיו ומתגברת על כך בקלות. זה עובר לי ככה.. וזה סימן לכך, שאני באמת ובתמים משתדלת להשתנות. ולטובה.
 איני רוצה שאחותי תגרום לי לכאב, אלא לאושר. ולמרות זאת, יש רגעים שהיא אומרים מילים מסויימות בנימה מסויימת ולא סובלת את הנימה והטון הזה שאומרים לי אותן. אפוא, זה לא כנראה הבעייה שמציקה לי בקשר אליה. 
 זה פשוט מאוד - אני מתגעגעת אליה ואוהבת אותה, זה הכול. ומהרגע שהיא יצאה מהבית, לתל אביב ועושה חיים משוגעים ( בין לבין ) - איני רואה אותה כמו אז.
 אני מתגעגעת לשיחות שלנו, לצחוקים שלנו. ובגלל ויכול להיות הקטננויות שלי, אולי כי זה נשמע גם עכשיו כאילו אני קצת קוטרית, שאולי לא עשיתי זאת בדרך הנכונה. איני יכולה לזכור לעשות הכול, כי אינני מושלמת ואין אף אחד כזה.
 אני יודעת שהכול יהיה בסדר, אם רק אמשיך להאמין ולהתפלל ש..הכול יהיה בסדר.

 סתם פריקה קטנה,  NO BIGI !!!!