| |
life in plastic
|
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
| 2/2009
 חלומות2
החלומות שלי נהיים יותר ויותר מוזרים, ומה שיותר מוזר שאני מתעורר וזוכר אותם לפרטי פרטים.
החלום הראשון היה קשור לש' ול', זה היה היומהולגת של ש', והיא אמרה שהיא נוסעת לחו"ל (עד פה תואם את המציאות), אבל אז ביופ של היומהולדת אני ול' הסתובבנו, והייתה חנות ענקית של דיור באיזור של דיזינגוף בנטר, חנות של 3 קומות, כשכ החזית היא זכוכית שקופה, 2 קומות מעל הקרקע, קומה אחת מתחת, והיה פוסטר ענק של אנג'לה או ג'יזל, על הקיר בחנות, ועל החלון עברה כמו דוגמה של סריג כזה מהפוסטר באלכסון מודבקת לחלון (מדבקה, לא השריג עצמו) ואז אני ול' באים להכנס ואנחנו בדיוק רואים את ש' בתוך החנות יורדת למטה במדרגות. עכשיו ש' בדיוק אמורה להיות בחו"ל. אז כאילו יוצא שהיא אמרה לנו שהיא בחו"ל ביום של היומהולדת שלה (שהיא באמת הייתה היא הביאה לי משהו משם) ואנחנו רואים שהיא בארץ והיא שיקרה לנו.
ש' הייתה מאוד מאוד רזה בחלום, מין רזון כזה של פעם שכבר לא יחזור (לא שחלילה היום היא שמינה, אבל פעם, פעם איזה גוף היה לה, שלד ועצמות כמו שאומרים) והיו לא סימנים כחולים של מכות ושיפשופים על הכתפים (כנראה מספורט אתגרי או משהו כזה - למרות שבמציאות היא עושה רק פילאטיס) וניא לבשה גופיה אדומה עם כתפיות ספגטי ומכנס קצרצר (כמו פאק מי אבל גזרה ישרה) שחור השיער שלה היה קצר משמעותית מהיום. והיו לה מלא שקיות של קניות בידיים.
זה מה שאני זוכר מהחלום - סיפרתי אותו לש', היא אמרה שאלה אם אני זוכר גם איזה נעלים היו לה (לא זכרתי), ואמרה שכל חלום שהיא הייתה בו יותר רזה ממה שהיא היום ועוד עשתה קניות בדיור, הוא חלום טוב. שיקרה לנו או לא את מי זה מעניין....
החלום השני הוא שהייתי בגוצ'י בארץ, אבל גם בחלום הזה החנות הייתה יותר גדולה ממה שהיא באמת, והיא נראתה גם שונה, בכל מקרה בחלום הזה הלכתי לתא מדידה למדוד ג'ינס, שהביאו לי מראש במידה קטנה מדי, וזה היה ג'ינס שהוא שיתוף פעולה בין ליוויס לגוצ'י, הוא עלה 3995 שקל, ומדדתי גם מעיל שחור שהיה ממש מושלם, אבל נתנו לי מידה לא נכונה, ביקשתי מהמוכר שהיה שם (לא הכרתי אף אחד מהמוכרים שהיו בחנות) שיביא לי את הג'ינס ואת המעיל במידות הנכונות, ואז חיכתי וחיכיתי וחיכיתי, כמעט שעה חיכיתי והוא לא הביא לי, ואז יצאתי שם והתחלתי לצעוק על המוכרים ואמרתי להם שהם חוצפנים ומי נותן ללקוח להמתין שעה למידות, ושאני אדאג שזה יגיע לעופרה....
המעיל אגב, היה אחד המעילים היפים יותר מתקופת טום פורד, ונורא שמחתי למצוא אותו כי מה שאנחנו צריכים עכשיו זה איזה כמה מעילי עור שחורים טובים , כי איכשהו יצא שקנינו איזה חמישה מעילי עור חומים בשנתיים האחרונות ואף אחד שחור.
חלום מאוד מוזר, כי דווקא בגוצ'י בארץ המוכרים הכי נחמדים (למרות שהם נחמדים בכל החנויות, אני לא רוצה להפלות)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
