בימים קשים אלה שאני נאלץ להתמודד עם העולם ללא הגנתו של מאמן מסור שדואג לגזרתי - אני נזכר במה שאמר לי היושב בנסיעה האחרונה שלנו לחו"ל. הבריזו לנו מי שהיו צריכים לקחת אותנו לקצה השני של המדינה, היו"ר מיד אמר לי מארקס - זה לא מזיז לי שהם הבריזו לנו אני לא צריך אף אחד שייקח אותי לשום מקום אני יכול להסתדר לבד, רק אני ואתה ולא צריך את הטובות של אף אחד. ואכן כך.
האמת שיוצא לי הרבה לחשוב על המשפט הזה יש לנו מין ביטחון כזה שתמיד הוא יוכל להסתדר לבד, היו"ר.
אולי הוא צודק.
מאז אבל כל פעם שאני נתקל בההרי עבודה בלתי אפשרית אני חושב על היו"ר, איך הוא משאיר אותי כ"כ הרבה פעמים לבד להתמודד עם האינסוף הזה.
ולענייננו - אני מקווה למצוא בקרוב מאמן חדש ומצויין שיעזור לי, החקירה לא הסתיימה, מיד לכשיהיו לי המסקנות אפרסם אותן בדו"ח רשמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
